(ת) סָבִּיח פּוֹלָנִי

זהו,,עד כאן,
פלט בזעם מהלקקן,
הפעם הגזימה  בת- השטן,

זו  היא,,,החותנת,
איך פלשה לחייו כמסתננת,
 בעורמה כולה  נופת  צופים  מתחנחנת

ידה בכול
אפָּה,חרטומה, גדול
לעולם לא תנוח או תחדול,

מילא שקבעה המפלצת,
את  דעתה   הנחרצת,
על הדירה המשופצת,

גם שמות לילדים,
החליטה כשפרצופה מאדים,
ובטעמה המבחיל כשבחרה עבורם בגדים,

מילא שהחליטה לבחון בעיון,
את הוילונות בחדר השינה, 
ממש בלהט אמצע הזיון,

אבל ,,אבל,,דמו רתח,
חישב להתפוצץ,
שאת ארוחתו פתח,
ומה שם מבצבץ,,

ראש דג קרפיון מחייך,
מתוך הסביח ,,הערב לחיך

רגע לפני שהקיא את נשמתו,
נשבע לעצמו,
לא עוד,,עד יום מותו
---------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי