לא רוצה לריב

באמת, איני  רוצה   לריב איתך ,

הרי את יודעת,

כי אין חזור לדברים נאמרים.

לא רוצה לירות מילים של כעסים,

 כי יורקות הן אש כתומה,

ועשן שחור שמעכיר האווירה.

לבטח את יודעת

כי מילים הנצורות בלב, שותקות,

פוגעות רק בנפש פנימה, במחשבות,

ומילות מדון כאשר לחופשי יוצאות,

מרוטות הן וחדות, מכוונות  ופוגעות.

כל מילה היא ההדק של מעשה,

ומילים הן תחילתם של מעשים,

מילים טובות מקפצות בחופשיות,

באהבה, מדלגות במגע, לנשיקה.

והרעות, שחורות,  כבדות, כעופרת יצוקה.

איני רוצה  לריב איתך , לכן אשתוק,

כי השתיקה כלואה היא ודוממת,

 והנאמר  חופשי הוא ואין להשיבו

לכן לא אומר מילה ,

רק אחייך אליך בחן ובעדנה,

זר ורדים עם פתק צבעוני אגיש לך,

 להחניק, כל אותות של מריבה.

© כל הזכויות שמורות