לַנּוֹפְלִים (ליום הזיכרון)

לַנּוֹפְלִים  (ליום הזיכרון) / יהושע רוזנברג

יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ

וּבִנְךָ אֲשֶׁר לֹא זָכָה לְהַכִּירְךָ

גָּדַל וַיְהִי לְגֶבֶר,

הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ

וּבִתְּךָ פָּרְחָה וַתִּיף

וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי אַלּוּף נְעוּרֶיהָ,

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ

וְשִׂפְתֵי נְכָדֶיךָ לֹא יֶהְגּוּ: "סַבָּא"

לֹא תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בֶן בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ,

עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ

וְאָבִיךָ הַזָּקֵן כְּבַר יָשֵׁן

שְׁנַת עוֹלָמִים בְּהַר הַמְּנוּחוֹת,

יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ

וְאִמְּךָ הִצְטַנְּפָה בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה  

אֵינָהּ זוֹכֶרֶת אִישׁ מִלְּבַדְּךָ,

פָּנָה הַיּוֹם, יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב

וַאֲנַחְנוּ שֶׁשֵׂיבָה זָרְקָה בָּנוּ,

אָכְלוּ הַשָּׁנִים אֶת כּוֹחֵנוּ,

נִזְכָּרְךָ בְּיוֹם קָדִים בֹּעֵר כַּתַּנּוּר

וּבְיוֹם סַגְרִיר דֶּלֶף טוֹרֵד

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָנוּ לְזִכָּרוֹן   

לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם.