טיול בלוח השנה

המטר החובט באדמה, וחורט על פניה אהבה.

תשרי מגיח בתרועה, עם קול שופר, שברים, וסליחה,

שנחתום עם לכתו של אלול במדרון, זיכרון מן השנה שהייתה.

מר חשוון מגיע כסופה, מקדם את החורף בברכה,

והרוח הפרועה מצליפה בחוזקה, לקבל את כסליו בגאווה.

ונוטפים כפנינים ממטרי העבים, בטבת הם נושקים לגנים,

ובשבט יערמו הימים הלבנים, לכסות את גגות הבתים.

בבואו של אדר נתמלא בהדר, ומהחורף לא נזכור שום דבר,

וטפטוף אחרון בחסותו של ניסן, שניצמד אל האביב באייר.

ופרחי הקיץ הפורחים בתמוז, מברכים את שדות המרחבים,

ושמש מחממת את אגמי הזהב, ושם תנוח עד קיצו של אב.

והנה הגענו שוב אל אלול, המשיק אל הגל הצלול,

וחותם בספרו עוד שנה שהייתה, להתחיל את הכול מהתחלה.

כך נודדים בין בתי השיר,

בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב,

אל הדרך יצאנו עם תרמיל ומימיה,