שירים

הימים הארורים

 
 
אותו יום בראשיתנו הערת אותי

לחיים או לחלום?

 

אין בי כוח כצעקת הילוד הפוקח

אבל נחבלתי אליך כמולדת נלחמת.

 

כשחומך ליטף מצוואר עד ירך

בהיתי בשתיקת ניצולים,

איני יכולה להשיב בעודך זורם בי,

איני יכולה להשיב במילים.

 

בימים הארורים עיניי נעצמו כמסרבות,   

שלא תמאן לי.

ומאנת

מאנת לאמצני לחיק מסתוריך.

 

שוב ושוב אני באה לקראתך, 

בקרבתך האוויר אבקת קסם

ואני אפופה בבדיונות השיבה אליך
 
 

תגובות