בִּרְכַּת הַחַמָּה

בִּרְכַּת הַחַמָּה  / יהושע רוזנברג

קַמְתִּי בְּעוֹד לַיְלָה, חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה

שַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים כְּמָסָךְ

לְהוֹדוֹת בִּקְהַל עָם לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית

לְבָרֵךְ בְּעַם עָצוּם בִּרְכַּת הַחַמָּה.

מִבַּעַד לְעַפְעַפֵּי שָׁחַר

חַמָּה בָּרָה אֵלַי נִשְׁקָפָה

יָפָה כִּפְנֵי רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּהּ.

פָּרַשׂ שַׁחַר כְּנָפַיִם שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב

עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

כְּאוֹר בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ צְדָקָה לִי זָרְחָה

לִטְּפָה אוֹתִי הַחַמָּה בְּקַרְנֶיהָ

כְּלַטֵּף אֶצְבְּעוֹת אַיֶּלֶת אֲהָבִים.

יָצָא הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ

כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' יוֹצֵר אוֹר

אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת.