רסיסי לילה מזילים דמעותיהם

רסיסי לילה מזילים דמעותיהם
להפוגה קלה
תיכף תצא הרוח ותקרא תגר
תיכף תשוב ההמולה

האדמה תחת רגליי רועדת
מתפקעת לאלפי רגבים
ובין סדקיה חודר דם
דם היסטוריית הנמקים

כי מלחמה זו אינה אלא
פרט זעיר מחוליה איתנה
שעל צדקתה אין עוררין
שאוחזת בידה מדינה

השואה אותה גברנו
מאכלת בלב כל בר-חי
ועימה העלייה ותקומת המדינה
שחייה על אפר האש ברמה ובגיא

לא שוב תבער האש בתל יוסף
שוב לא יישמעו יריות בתל-חי
כי יצעדו גיבורים
וישמרו מכל נגע ודוואי

לא שוב נערים בבאר שבע
ימצאו מקלט מעשן והבל
ולא תבכה ילדה משדרות
על אחיה שנפצע מרסיסי הסבל

כי בזה יצאנו ללחום
בשפל ובהישרדות חיינו
וכדי להביא את השקט, את השלום
עלינו ועל כל משכנינו

ואני, כפיסה דקה משורת גיבורים
יכול למצוא תחליף לגופיה ולתחתונים
למען המדינה ולזכרון דם הנמקים
אך על בשרי למדתי כי להכל יש תחליף
אפשר להסתדר עם כל דבר
מלבד הגעגועים...