"אני רוצה לראות מקומות יפים בעולם," אמר לה. "לא עוד סתם טיול, אלא מסע שיש בו שבילים של טיולים רגליים בהרים הירוקים , של יום בילוי ברכיבה על פילים בשמורת טבע ,של שקיעות, של יוגה, של היכרות עם אנשים מקומיים ומכל העולם. מין מסע מאורגן..." נדמה היה שהוא מפליג בדמיונו אל מקומות אקזוטיים שבהם השתוקק לבקר. גבוה ורחב כתפיים, משאיר נוכחות ומאפיל על האיש שהתלווה אליו.
מיכל כמעט פספסה אותו. "למה שלא..." חיפשה את מבטו. "למה שלא תשבו?"
"כמובן!" חייך כמתעורר מתוך מסע חלומי ברחבי העולם. כשהתיישב מולה הצליחה להתרשם מהגבר השני שעדיין עמד, אמנם נמוך ממנו אך משהו בדמותו הסב את תשומת ליבה. היא חייכה אליו כרומזת לו שישב בכיסא קרוב. משהו מבולבל היה בהתנהלותו עד שקירב כיסא וגם הוא ישב.
"שלום לכם." חייכה במאור פנים. "שמי מיכל, ואני סוכנת נסיעות. תרשו לי לעזור לכם לבחור את הטיול האידיאלי?"
הגבוה הנהן והתקרב בכיסאו עד שקצה השולחן נצמד אל בטנו, האיש שהתלווה אליו נשאר מאחור ונראה אפור ובודד, אך הוא לא עשה שום סימן שהוא רוצה להתקרב. הם נראו לה זוג משונה ומוזר, הגבוה שהיה הדומיננטי מבינהם, דיבר בטון מרתק ורדיופוני שאילץ אותה להביט בעיניו ולחשוב שאילו בכל זאת היה שותפו מעדיף לדבר היה נשאר בצילו.
"בהחלט." אמר הגבוה מכחכח בגרונו. "הטיול יתחיל מלונדון לסואץמשם לנמל ברינדיזי בדרום איטליה ומשם הפלגה להודו." ככה בנאום פתיחה, כמעט בלי לנשום, בלי פסיקים והפסקות בין הברה אחת לשנייה.
היא חייכה במבוכה. "זה קצת מבלבל, לא?" הודתה בזהירות. "שנתחיל מהתחלה?"
הגבוה חייך אליה בחזרה. "זו ההתחלה."
"ובכל זאת." ניסתה. "אם תגיד לי מה התקציב שלכם, כמה זמן יש לכם ובאילו יעדים אתם רוצים לבקר, אוכל לצמצם לכם את העולם למספר נקודות שיכולות להתאים לבקשתכם. מבטיחה שתצאו מרוצים."
נדמה שהוא לא שמע אותה. בראשו רצו אתרים מכל העולם, עיניו הביטו בכרזות הטיולים שעל הקיר מאחוריה ורחבי העולם נראו לו קרובים זה לזה מרחק פסיעה. "את החלק הזה של הטיול נעשה ברכבות ובאוניית קיטור."
"במה?" התבלבלה.
"הוא שאמרתי, יקרה. הוא שאמרתי." ענה בשלווה. "ובכן, רשמי לך..."
"תראה אדוני," נעה בחוסר נוחות בכיסאה. "אם תהיה ממוקד יותר, הסיכוי למידע רלוונטי גדול יותר, אמממ... " גמגמה. "שימושי יותר.." הוא שילב ידיים כמנסה להקשיב לה. "אנחנו כסוכני נסיעות מנוסים מאוד, אנחנו מרבים לבקר ביעדים שונים בעולם כדי להתוודע אליהם מקרוב..." אבל ככל שהמשיכה להסביר הרגישה שהיא מדוושת על ריק, כמו פול גז על ניוטרל, הלקוח שלה היה מקובע על סוג מסויים מאוד של טיול.
"מנוסים, מנוסים..." התלונן. "אתם מתחילים לחייג לפה ולהקליק שם, להתקשר שוב, לשחק עם העכבר, ולאט לאט אני מגלה ש”החל מ-359$” זה בעצם 499$ לפני המיסים, ושבמלון הזול אף פעם אין מקום, ושלמרות שמיסי הנמל כלולים, עדיין יש מס בטחון ,היטלי דלק ,דמי שירות, ריביות על תשלומים ,תוספות הבטחת שער הדולר...." נשם עמוק כאילו נגמר לו האוויר פתאום. "ועוד כמה היטלים לא ברורים שמקפיצים את המחיר , ואני כבר רואה איך השבועיים החלומיים באיי סיישל שפנטזתי עליהם הופכים במהרה לחופשה ממוצעת בבורגאס." הוא הסב את ראשו אל שותפו כאילו רק עכשיו נזכר בו לפתע. "איפה לעזאזל זה בורגאס?!"
שותפו משך בדממה בכתפיו, ומבטו של הגבוה חזר להתמקד בה בלי לחכות לתשובה כלשהי. מיכל תהתה אם הוא בכלל יודע משהו על סיישל חוץ מזה שהוא מדמיין דקלים?
"לכן המשך הטיול ימשיך," המשיך האיש בלי לעצור, "מסואץ למומביי, ממומביי לכלכותה - הונג קונג, ליוקוהמה ביפן - סאן פרנסיסקו במערב ארה"ב - ניו יורק במזרח ומשם חזרה ללונדון." שוב כמעט בלי לנשום, בלי פסיקים והפסקות בין הברה אחת לשנייה. "גם בחלק הזה נשלב בין אניית קיטור, והרכבת החדשה שחוצה את חצי האי ההודי." עכשיו שילב ידיים ונע מעט קדימה ואז מעט אחורה.
מה הוא בדיוק רוצה? מה... כלומר... איך? מיכל התבלבלה לגמרי. "אולי נופשון במחיר אטרקטיבי?" ניסתה בכל זאת. "טיול פרטי באקוודור, נופים של רכסי הרים מושלגים, עמקים מוריקים..." האיש העקשן שמולה הניד את ראשו לשלילה. היא לא התייאשה. " טיול למדגסקר, טבע ושבטים, 14 יום ... מאורגנים, קבוצות סגורות, קבוצות פרטיות, טיול לנוסע העצמאי?" ניסתה. והוא בשלו, מניע את ראשו לשלילה, משלב ידיים ובוהה בכרזות הצבעוניות מאחוריה. נואשת ניסתה לדבר אל ליבו של השותף שישב מאחוריו ועדיין שתק, שתיקה שהחלה לעצבן אותה. "אולי אנטליה? יש משהו כמו 12 טיסות ביום. הן יוצאות בימי ראשון וחמישי, הימים בהם ממריאות הטיסות של חברות הצ’רטר."
הגבוה נזעק בבהלה, "השתגעת?" שוב החזירה אליו מבט, "בכלל לא רלוונטי, נכון, המחיר נמוך, נופש עם אין ספור ארוחות עתירות קלוריות ובחורות בביקיני, שלא לדבר על החמסין...." נשם עמוק. "אבל הצ’רטרים מבחינתי הם טיסות פחות גמישות, השעות משתנות כל חצי דקה ממוצעת, והשירות הוא כמובן שירות של...." היסס. "צ’רטר... ולא כמו טיסה סדירה. " עיוות את שפתיו בחוסר נוחות.
מיכל מצמצה והביטה בו כלא מאמינה, רצתה לזרוק אותו משם לעזאזל ובחזרה, רצתה שילך משם ויניח לה, ובתמורה היא מבטיחה לעבוד חודש מצאת החמה עד 22:30, שזה בערך 3 שעות וחצי אחרי שיוצאת לה הנשמה, כולל שישי, שבת וחגים, לכתוב מכתב תודה מרגש, ללקוח המכוער של שבוע שעבר שביטל לה הזמנה של 2,000 דולר לשישייה של אנשים לרודוס בגלל 5 דולר טיפ. ואין לה בעיה להשיג 7 סוויטות מחוברות הפונות לים, עם מיטות קינג סייז, ובריכה פרטית לכל אחת ואחת... ובאותה הזדמנות לבנות מנחת מסוקים על גגות הסוויטות, ולוותר על הסופשבוע שזכתה לאנטליה אחרי שניצחה בתחרות שהיתה להם במשרד. רק שיעוף לה מהעיניים, הוא והמסלול המוזר שלו.
הפעם כשהציעה טיולים נוספים גווע קולה בחוסר התלהבות. "אולי טיול ברכב פרטי עם נהג ומדריך מקומי דובר אנגלית, שילווה אתכם במסע מרתק בדרכי המשי של אוזבקיסטן. הודו.... מה דעתך על הודו?" כמעט התעלפה על השולחן המשרדי שלה. "יהיה לכם כיף, יש מלון נחמד, ארוחת בוקר וערב, וזה כולל גם העברות..." לפתע הוא קם ממקומו והקפיצה שלו הקפיצה גם אותה. מותשת הביטה אל מרום גובהו.
"ובכן, קבענו." חייך אליה ועשה צעד לאחור.
"הודו?" שאלה בתקווה.
הוא הניע את ראשו לשלילה.
"אוזבקיסטן?" שאלה בחשד מה.
והוא המשיך להניד את ראשו לשלילה. "בדיוק המסלול שהצעתי, בדיוק זה..." והוא הסתובב אל שותפו, מושיט לו יד בדממה כמבקש משהו.
האיש, מבולבל משהו, ניעור מחלום בהקיץ, ניתר ממקומו והושיט יד כהרף עין אל הכיס בחליפתו. את המסמך המגולגל הושיט לה האיש וסידר בקפידה על שולחנה, היטב היטב לבל ישאר קמט קטנטן אחד. "הנה המסלול... הנה הצ'ק." הוסיף והושיט לה צ'ק עליו היו רשומים מספרים שעדיין לא הטיבה לקרוא. "נחזור בשבוע הבא לקבל את הכרטיסים." מלמל בקול רם ויצא, אחריו קרטע שותפו בלי להוסיף מילה מיותרת. שתקן כתמיד.
כשיצאו מהמשרד כרוח סערה השתררה סביבה דממה משונה. שקט כמו אחרי סופת מערבולת הרסנית במהירות של מעל 17 מטרים לשנייה, סוערת ומלווה בזרמי אוויר אנכיים חזקים. "וואוו," מלמלה לעצמה. "זה היה הזוי." היא הציצה על הצ'ק שהניח בשולחנה, ופערה את עיניה.
מהורהרת הרימה את שפופרת הטלפון ותקפה בכוח את לחצני החיוג.
"תשמעי, חגית. את לא מאמינה, היה אצלי איזה מטורף, השאיר לי על השולחן מסלול הזוי, ביקש לעשות טיול ב 80 יום... אמר שקוראים לו פיליאס פוג... נתן הרבה כסף והלך!" שתקה לרגע. "מ'זתומרת מה עשיתי... נראה לך? שילך לחפש את החברים שלו, זה לא טיול, זה מסע לא הגיוני ודמיוני לחלוטין."
