אמא

נמוג ערפל מעיניך

והעשן משדה הקרב,

לחשו תפילה שפתיך,

וכדור קטל חייו.

מחי דמעה מלחי, מחי דמעה,

פסק לבו מפעום וגם לבך נדם,

ליבו עמד לנצח, לבבך רק לשניה,

כאן נטף הדמע, שם ניגר הדם.

מול אש שאול דמם,

אל בין גדרות התיל,

אדום גופו מדם,

ושערך הלבין בין ליל.

בין שדות הבור מול אש מקלע,

עליך חשב, אולי לרגע קט.

סלחי נא, סלחי , אולי רק לדקה,

כי לאלף מכתבייך, השיב לך רק אחת.

נפל חייל בשדה הקרב,

אישה אותו הקימה,

כדור מקלע קטל חייו,

ובנפלו לחש רק , אמא.

© כל הזכויות שמורות