שתיקה

 

וכבר שאלתי אותך פעם
ואמרת לי שלהתגעגע זה גם קצת לנשום.
וכבר כתבתי מילים,
שאמרת לי למחוק.
כי כמה כבר אפשר לכאוב?

ומנגד,
אני מחזירה לך על הגעגוע הזה.
ואתה שותק.

וכבר שאלת אותי פעם,
ואמרתי לך שלזמן חוקים משלו.
וכבר שרת לי שירים,
שניסיתי לא לאהוב.
כי כמה כבר אפשר ליפול?

ומנגד,
אתה מחזיר לי על הדפים המלאים בכל מה שלא יכולתי לאבד,
שלא רציתי לזכור.

ואתה שותק
ואני מצטרפת אליך.
שקט
וזה רועש כל-כך.
וכמה זה קל, להעלם אט אט בשתיקה.

וכבר שאלתי אותך פעם
ואמרת לי שלזה אין לך תשובה.

כי איך אפשר להסביר, אדם, במשפט אחד?