קַיִץ רוֹצֵחַ אָחִיו

קַיִץ רוֹצֵחַ אָחִיו / יהושע רוזנברג

יָצָא אָבִיב לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה

וְדִגְלוֹ עַל הָאָרֶץ אַהֲבָה,

הִגִּיהַּ בְּאוֹר תִּקְוָה לָבָן

חַלּוֹנוֹת כֶּרֶם זַיִת רַעֲנָן,

מְחַיֵּךְ בִּירַק דֶּשֶׁא עֵשֶׂב

מֵאִיר פָּנִים בְּגוֹנֵי פְּרָחָיו

מֵפִיץ נִיחוֹחַ עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל הָאָרֶץ

וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה.

וְהִנֵּה הַקָּיִץ בָּא, בֹּעֵר בָּאֵשׁ,

כְּגִבּוֹר עָרִיץ יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת,

חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ הוּחַדָּה וְגַם מְרוּטָה

שְׁנוּנִים חִצָּיו, קוֹץ שָׁמִיר וְדַרְדַּר,

קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיק

אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵם

קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ, הַמְרַצֵּחַ הַזֶּה, 

אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים

חֹרֶב, רוּחַ קָדִים, אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת,

וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ,

לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עֲלוּמִים

וַיָּקָם קָיִץ אֶל אָבִיב וַיַּהַרְגֵהוּ.

יָבְשָׁה הָאָרֶץ, פָּצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ

יָבֵשׁ חָצִיר, כָּלָה דֶשֶׁא, יֶרֶק לֹא הָיָה

שֻׁדַּד שָׂדֶה, אָבְלָה אֲדָמָה, חֹרֶב אֶל מֵימֶיהָ,

נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ

גַּם נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה,

הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם.

אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ

כִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה

אוֹי לְרָשָׁע רָע

כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ

פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ, פֶּתַע יִשָּׁבֵר,

הִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא הַחֹרֶף  

בִּמְלוֹא תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ

וּגְמוּלוֹ יָשִׁיב בְּרֹאשׁוֹ

יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ

כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּו,

רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם

יֵרֵד גֶּשֶׁם נְדָבוֹת בְּעִתּוֹ

וְהִרְוָה אֶת הָאָרֶץ

וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ

וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל.