מסע

בין לבין שגרה מצויה,

תוהה בשבריר של רגע, מתנתק,

מוצא עצמי שוקע.

חוצה דרכים שוליות מתרחק,

ממתין בצומת הזויה, 

תופס עצמי רוגע.

 

הולך לאחור לימי נעוריי,

זוכר את מבוא השנים, היפות,

סופר ימים אבודים.

כל אחד שאהבתי, לראות,

זרע שורשים בוודאי,

מחבק זיכרונות נודדים.

 

אני נוסע אלייך, מנקה את הראש,

צרוב מאבק העבר.

נוסע אלייך, אסוף בחיקך,

מה שהיה, כך נגמר.

כך נגמר...

 

רואה את השביל שסימן סיפורים,

שם הלכו גם אותם, חברים,

נוטף את הזמן שחלף.

למסע שהלכתי בימי נעוריי,

נרשם מסלולו בשירים,

אבד תמימותו ונחשף.

 

אני נוסע אלייך, נערת ילדותי,

צרוב מאבק העבר.

נוסע אלייך, ואת בחיקי,

מה שהיה, כך נגמר.

כך נגמר...

 

בין שעה לשעה שבוי,

תוהה בשבריר של רגע, משתנק,

מוצא עצמי נוגע.

חוצה שנים רדומות מתרחק,

ממתין בצומת רווי, 

תופס עצמי רוגע.

 

אני נוסע אלייך, מנקה את הראש,

צרוב מאבק העבר.

נוסע אלייך, אסוף בחיקך,

מה שהיה, כך נגמר.

כך נגמר...