סם מוזר

נכנעים ללחץ

מתקפלים כמו סדין ישן

נכנסים חזרה לארון

מכוונים גבוה

אך כף רגלך מותירה

סימן עקבות ישן- אחרון

באדמה

מתחברים, מרגיעים

ובסוף בלי פחד

ממריאים ורצים

עד שנגמר

מנסים, מתמכרים

ויודעים

שאהבה היא סם מוזר

ועכשיו הסתיו יבוא

חששות ופחד

נתלים על גב מילים גדולות

מן תמימות של יחד

מביטים האחד בשניה

ואותה הבעה, לא-

היא לא תגמר לעולם

מתחברים, מרגיעים

ובסוף בלי פחד

ממריאים ורצים

עד שנגמר

מנסים, מתמכרים

ויודעים

שאהבה היא סם מוזר