חזרה ליצירות
שירים

טיפות החיים והאושר

דגנית פרג | (24/05/2009 10:42) | 35 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מבט מוזר הנשלח לעברי,
ננעץ בזיכרוני לעולמים,
חיוך קטן שובר האימה שהותיר.

מגע יד על שערי החלק,
מעביר בי רכות מתונה,
מעודדת הנשמה לשוב ולפרוח.

מתרוממת מהקרקע,
אליה הפילו אותי בעבר,
מוחקת כל זיכרון מר,
מחזירה האושר לקרבי.

מנביטה עצמי מחדש,
עם כל טיפה של אור,
המתקבלת מחיוכי הסובבים,
הם מאושרים באושרי.

עד שבא האלמוני,
וקטף אותי מגינת ביתי,
והניח באגרטל ביתו.

ודעכתי, כי היתי רחוקה,
היה לרגלי חוסר בטיפות,
טיפות מים שימשיכו הלבלוב.

והלב קמל, יחד עם חלוף הימים,
ולא נותר ממני דבר,
רק שלד חום קודר,
קודר עד שמרתיע מגע, מרתיע מבט.
 
©כל הזכויות שמורות לדגנית פרג

תגובות

חזרה ליצירות