חזרה ליצירות
שירים

פריטתו של אהוב

דגנית פרג | (26/05/2009 20:16) | 28 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
13780935_files_news.jpg
אתה מעביר ידייך שוב ושוב,
וכל פעם יוצא אותו הצליל,
כמו אנחה רגועה שלווה וענוגה.

כל פעם אותו הצליל, שלא מתכלה.
אתה אינך מתעייף, אתה אוהב את זה,
אוהב להעביר ידך על כל חלק וחלק,
לענג כל אחד ממיתריה.

אתה מעביר שעות איתה,
אני מרגישה שאתה אוהב אותה ,
יותר מאשר אותי.
אבל זה בסדר, אני מבינה,
היא היתה אהבתך הראשונה.

אתה פשוט מכור.
מכור לכל צליליה,
מכור למגעה,
אינך יכול בלעדיה.

היא אינה מתכלה,
לא צלילה ולא מגעה,
אבל אתה, אתה כן.
לאט לאט, רואה אני אותך מתייסר,
מהעובדה שיותר לא תיהיה לך יכולת,
יכולת להפיק את צלילה הענוג השלו והנינוח.
אותו ניגון שמשרה בך אהבה
וכן גם כח.
אבל אני גם פה כדי לחזק
האם תסתפק?

אינך רואה, שאני במצב המתנה,
מחכה לרגע בו תחליט לשוב בחזרה.
תשוב לפרוט, אך לא על מתריה, אלא על ליבי
ותחזיר את האושר לקרבי.
הערה: השיר נכתב בעקבות יצירתו של פיקאסו "המנגן העיוור".
© כל הזכויות שמורות לדגנית פרג.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות