וכל זה היה לי שונה

וכל זה היה לי שונה, ורציתי להודות לך.

על שלקחת אותי לראות רחובות גדושים באנשים,

 שחיוכים פרוסים על פניהם.

על שהראית לי גינה יפת מראה,

עם פרפרים מעופפים, מחפשים מקום מושבם.

על מקום רגוע, אשר שומר שנתי,

מכל סיוט הרוצה לגרום פגע.

וכל זה היה לי שונה, ורציתי להודות לך.

אל תגיד לי שאין לי סיבה,

סיבה להודות כי זאת חובתך.

אל תגיד לי הימנעי מדמעה,

אל תזילי מעצבות אלא משמחה.

רחובות גדושי אדם, ורק עצב הביעו פניהם.

גינות מוזנחות ולא נעימות למראה,

ופרפר לא ניראה כל התקופה.

שתרתי אחר מקום, מפלט מסוים שישמור לילותיי,

לכן רוצה להודות לך, כי כל זה היה לי שונה,

כי כל שידעתי בחיי זה....