חזרה ליצירות
שירים

מתגעגעת

דגנית פרג | (07/06/2009 19:08) | 41 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בכל לילה שאור פנסים חודר מבעד חלון, אני שומעת.
בכל לילה כשאפלוליות מכסה הקירות , אני רואה.
אתה, ניצב שם מולי, ניצב כצל המתפרס על קיר,
פעם גדל, פעם קטן, ולי אין אפשרות לגעת, רק להביט.

מסתכלת ולא מרפה מבטי, מדמיינת שאתה מביט בי ושולח נושק שפתיים.
בראשי מקפצות מילים, אותן מילים שפעם לחשת, צעקת ואמרת,לי.
אני מתגעגעת,רוצה לגעת, רוצה לחבוק בגופך החמים, שאז שמר עליי.
אתה לא אשם, וגם לא אני, אין על מי להטיל אשמה.
שמרת עליי, היית שומר נפשי ואז הפכת לגיבור לשומר של כולנו,
נתת עצמך למעני ולמען נשמות רבים, מלאת תפקידך בגבורה.

כעת, בחדר חשוך בשעת לילה מאוחרת, לבדי,
נזכרת איך פעם חלקנו בשניים, חווינו בשניים
והיינו כאחד.

עכשיו לילה, אור פנסים חודר מבעד חלון, והינה הוא שוב,
ניצב מולי בצללית יפת גבולות, זה הוא אני יודעת
הוא חזר להשגיח ורק עליי, להבטיח שינה ערבה.
פעם גדול, כאילו ניצב שם חסון, מוכן להיאבק בכל פגע שנתי.
כול שחולפות השעות ואור השמש המתחילה לבצבץ מופיע, אתה קטן.
קטן, כאילו נפרד, כאילו אני רואה רק את ידך המושטת האומרת שלום.

והינה עוד יום מתחיל, ואני כבר מתגעגעת.
מתי כבר ירד הליל?
 
© כל הזכויות שמורות לדגנית פרג'

תגובות

חזרה ליצירות