ריוכז הדיון השבועי - העלתה לדיון וריכזה את החומר נורית אל עופר

דיון שבועי - עד כמה רחוק סופר/יוצר מוכן ללכת..

לדעתי קיים הבדל מהותי בין כתיבה שבאה מבפנים לכתיבה טכנית. בכתיבה טכנית, אדם מעביר סיפור אל הדף. כמו סיפור

בעל-פה, ללא מהות פנימית רבה מדי, ללא חשיבה על סגנון כתיבה וכדומה. כתיבה שכזו ניתן לנתב לכל כיוון: ´אני אכתוב מתח, כי זה מכיר יותר...אני אשלב הרבה סצינות מין, כך אלכוד את הקוראים".
ויש סופרים רבים שמשתמשים ב"מה שהולך".
כתיבה שבאה מבפנים, אינה לוקחת בחשבון את הקורא. הסופר כותב את מחשבותיו, מייצר אמנות, מביא אמירות וסיפור שהיה כותב גם אל המגירה. כל זאת, ללא התחשבות בדעת הקהל. בתקווה כמובן, שיש אנשים שהדברים הללו ידברו אליהם.
אני ככותבת לעולם לא מתפשרת. הכתיבה שלי באה מבפנים, סגנון הכתיבה חשוב לי. עד כדי כך, שאני מנסה ליצור לגמרי בחלל ריק מבלי לקרוא ספרות עברית בכלל. כדי לא לדעת מהי ה"אופנה" העכשווית, מה הולך, מה הקוראים אוהבים, מה עורכי הספרים אוהבים.
אצלי זו כתיבה שבאה מתוך האמירה שלי. כתיבה בלתי מתפשרת שבאה מבפנים ורק מבפנים.
תודה לך על הדיון המעניין,

גלי.

הייתי רוצה חידוד

בדילמה, אם ישנה כזו.
אם יש סופרים שכותבים כך ויש שכותבים כך, איפה הבעיה?
השתמשת גם במילה ´מתפשרת´ וזה לא העניין אולי אלא מי את ומה את רוצה לספר. ושוב, איפה הבעיה?

זה כמו להחליט שאני רוצה להתלבש בשחור, מהסיבות שלי, ואת תתלבשי בלבן. אז, איפה הבעיה?

אני רוצה חידוד.

אילנה.

מכיר או להכנס להוצאה גדולה-חידוד לאילנה

אחדד לך את העניין על-ידי דוגמה: אני מכירה מישהו שכתב ספר שכולו מבוסס על מין, על-מנת להוציאו בהוצאה גדולה. והתרגיל אכן הצליח.
מבחינתו לא משנה הייתה רמת הספר, דרך הסיפור, הסגנון, האמנות שבדבר ובלבד...שהספר ייצא בהוצאה גדולה.
זה בסדר, לא נאמר כשיפוט, אלא כבחירה של סופר.
האם זה מחדד את העניין?
בעיני, זו פשרה שנעשית למען הקורא, למען הקידום שלו. ואני לא אבחר בה. לא אקלקל את רצף הכתיבה שלי, בספר שהוא לא אני.
מעל לכל, גם לא אוכל לעשות זאת-כי אני לא כותבת ספרים מיכניים, אלא שספרים שנולדים ונוצרים בתוך הנפש שלי.
גם אם ברור לי, כי זמן החדירה שלי אל ה"שוק-הזה", כסופרת-יהיה ארוך מעט יותר.

שכן כאמור, אצלי הכתיבה היא צורך פנימי. יושבת כמעט כל יום וכותבת מתוך הנפש פנימה.
ייצא ספר או לא יצא-אני כותבת בכל זאת.
אני בהחלט שמה את הקורא, איפושהו בזווית החשיבה שלי. יהיה שקר לומר שלא. אך הוא לא העיקר בכתיבה שלי.
לכן, לא אוותר לעולם על הסגנון האישי שלי, על האמירה שלי, על שילוב חשיבה ופילוסופיה בתוך הספרים שלי. גם במחיר חוסר-מסחריות. מוכנה לשלם את המחיר הזה.
אכן משלמת ובהכרה מלאה שיש דברים הם טאבו מבחינתי ולא ייעשו.
מעל לכל, יש לי סבלנות אין קץ ואגיע אל המטרה-לאט יותר אבל "אני" יותר.

גלי.

אבל שוב -

זה עניין של בחירה אישית בין אם להתפשר או לא.
אפשר לגלוש ברשת ולראות איך כותבים מצוינים ´מתפשרים´. אני מסתכלת על כך כעל בחירה אישית של אדם ולכן הדילמה פה אינה מחודדת מספיק בשבילי.

אם השאלה היתה: האם כדאי? האם ראוי?
או
למה את חושבת שאנשים עושים כך?
(איזכור המילה ´מכירה´ אינו מספיק)

ואני בכלל לא מתייחסת לשאלות האלו מנקודת מוצא שלי אישית אלא באופן כללי ביותר.

אילנה.

לא כדאי

למיטב הבנתי, נורית לא התכוונה האם מוטב, כדאי או ראוי. זה אכן בחירה אינדבידואלית. השאלה הייתה: מה אתה היית עושה לשם כך?
כך שאת יכולה בהחלט להביא את הפן האישי שלך, יש לו מקום.
גלי.

אהה

אם השאלה היא מה כל אחד ואחת היו עושים על מנת להתפרסם אז יש אלה שיילכו בדרכה של צ´וצ´ולינה ויתפרסמו ובסיכומו של דבר אנשים יקשיבו לך ויש כאלה שילחמו על זכותם להיות מי שהם ויהיו מוכנים לשלם את המחיר...
מה אני, אישית, הייתי עושה?
אני לא מתפשרת על איכות, על שמי, כבודי ועוד ולכן גם לא הייתי מתפשרת.

אילנה.

מחשבות על מה שכתבת

מנקודת המבט הצרה והבלתי מקצועית שלי, נדמה לי שהניסיון להעמיד את הכתיבה והמסחריות על משוואת קו ישר הפוכה אינה אפשרית לגמרי. כלומר, להגיד שככל שנכתוב פחות איכותי כך נצליח למכור יותר מהחומר הזה, אינה אמירה שבהכרח עומדת במבחן המציאות. אולי המשוואה היא רב ממדית, כלומר, קיים גם הצורך לחפש את הסגנון האוטנטי והייחודי של כל אחד ואחד שבא עמוק מבפנים, (לפעמים זה בא לידי ביטוי בסגנון הכתיבה, לפעמים בעלילה ייחודית, וכו), וקיים גם הרצון שהדברים שלנו יהיו קומוניקטיביים דיים ונמצא קהל רחב שיתעניין במגירה האפלולית שלנו ששואבת אליה את כל הכתבים. ונדמה לי שהעוצמה בין שני הרצונות היא שמשתנה מאדם לאדם וגם מעת לעת. אצלי כרגע הצורך לבטא את עצמי ולמצוא את הסגנון האישי שלי חזק בהרבה מהרצון למצוא קהל למה שאכתוב.

עובד.

מתוך מחשבה קולקטיבית בהחלט

מסכימה איתך בהחלט וסביר להניח שאני לא אדם שחי על פלנטה אחרת, ולגמרי ביזארי. משום כך, אני בטוחה שגם מחשבותיי, דרך הכתיבה שלי וכו´-אכן ימצאו דרכם לאנשים שכמותי.
הרי על כך בנויה הפסיכולוגיה כולה-איזושהי חלוקה לקבוצות אנשים. אנשים שבקבוצה שלי, ימצאו בזה עניין ואלה שלא-לא ימצאו בזה עניין.
אך כל האמור נועד להגיד: שלא אשנה את הכיוון שלי, למען אלה החושבים אחרת/מתעניינים בתחומים שונים...
ונדמה לי שאתה ואני שוחחנו על כך רבות. אני זו שאמרתי לך לא לשנות את סגנון הכתיבה שלך, למען הקורא. כי זה אתה, זהו קולך הפנימי ואתה צריך לדבוק בו.
לזאת כל כוונתי.
מקווה שהפעם הבהרתי עצמי במדוייק יותר.
שלך,
גלי.

הגדרת סופר

השאלה הרבה יותר רחבה ולדעתי התשובה מאד פשוטה.
מי מגדיר את היוצר כסופר או משורר?
והתשובה היוצר בעצמו מגדיר את עצמו.
ברגע שהיוצר הגדיר את עצמו,הוא יכול להחליט
שהמקצוע שבחר (להיות סופר ,משורר או צייר) הוא פרנסה בלבד ,שנובע מהצורך ליצור משהו פנימי אמיתי,או שילוב של השניים.
אני מניח שיוצר "שאש היצירה" מפעילה את עטו לא יוותר לעצמו על האיכויות הפנימיות של היצירה
גם במחיר הפרנסה.
בעוד שרבים וטובים (לא פחות) יתפשרו למען הפרנסה ו\או למען הפרסום.
בסופו של דבר הקוראים בלבד שופטים את האיכות
של התוצר.
לקורא לא חשוב מהיכן "נבעה " היצירה.
היחיד שבאמת חשובה לו האמת ואי הפשרה ,הוא היוצר.
ולכל אחת ואחד "נקודת התפשרות" שונה.
אינני מוצא בפשרה האישית כל רע ,באם היצירה איכותית לקוראים ולמביני עניין.

יצחק רייויט.

הפשרה האישית

אינה רעה כלל ועיקר. כל אחד אכן בוחר את הדרך שלו.
ובהמשך גם לדברים שרציתי להוסיף לעובד, אין לי ספק, כי גם אני אצור רבי-מכר. לא אחד ולא שניים.
זהו רק תהליך ארוך, אך עדיין נעים ומהנה.
יחד עם זאת, אני לא אצור סיפור מתח רק כדי להיות פופולארית. אלא אם כן, זה באמת משהו ש"ידליק" אותי באותו רגע. משהו פנימי משלי, סיפור שנתקלתי בו ודיבר אלי.
ברור שלא אתכחש כי חשובה לי דעתו של הקורא בהחלט. אך לא אצור דבר באופן מלאכותי, כדי לרכוש את אהדת הקהל. גם לא כדי להיות מוערכת בהוצאה זו או אחרת.
גלי.

ראשית - שמחה שהנושא אכן עורר תהייה ודיון..והנה להלן משלי...

ראשית..מודה לגלי על שחידדה לאילנה (ואולי אף לאחרים..), רובד נוסף של הנושא..ושכיוונה היטב לכוונתי...:) ומכיוון שכתמיד..לא בכדי אני מעלה תהייה /שאלה על נושא..לא חידדתי מדיי הנקודות של מה יכול..להכיל הדיון..
בכוונה..זאת בכדי ראשית לא לכוון מראש..ושנית בכדי שאכן לא יהא הדיון רק במובן צר כלשהו..ומתוך נקודת התייחסות צרה אחת..
אך מכיוון שהנה העלתי הנושא גם אצלנו..שהינו אתר ליוצרים בכתיבה..(ודנתי בסוגייה זו אף בפורמים אחרים לא וירטואליים וגם עם יוצרים..הלא שהעלתי אותו גם כאן זה לא בכדי..קרי אף הפן האישי..ונקודת ההסתכלות וההתייחסות האישית של משתתפי האתר לנושא..הינה רלוונטית ובעלת חשיבות..

ועם זאת, בחרתי (גם מהטעמים שציינתי לעיל לגבי ההכוונה וכו´..) לנסח השא´ ברמה העקרונית שלה..משום שהיא אכן..כפי שיצחק רייויט ציין בחדות הבחנתו...גדולה יותר מהתשובה..והייתי רוצה להוסיף הקלה..האפשרית...
וזה הלא החל להתבטא במגוון התשובות השונות...

ובכן הנה כמה נקודות נוספות לתהייה..משלי...:)) ואף עם התייחסות לתגובות השונות...

ובכן אתחיל בנק´ שיצחק ציין..אכן הסופר/משורר/ מחזאי וכו´ וכן יוצרים באשר הם..בתחומים אחרים..הינם אכן הם רק הם..אשר מחליטים באם רצונם לעבור אף בדרך החתתים..של פרסום יצירתם..(וכיוונתי לכך אף בדיון שהיה לגבי הביקורת..)
אך עם זאת, ופה חלק משורש הסוגייה.. הינה גם בעולם זה של הכתיבה או היצירה באשר היא..קיימים הלא סוגים שונים של אנשים אשר מצויים בה..ומתוך היותם שונים מן הסתם..הינם מביאים לתוכה אף מאופיים..השקפותיהם..דרך התייחסותם אף לגביה וכו´...לטוב ולרע...ולא בכדי מציינת הרע...משום שאכן קיימים כאלה שאכן חיבלו ולא במעט..גם מבחינת קהל הקוראים..את ההתייחסות לתחום נהדר זה..היצירה...וחלק מהדוגמאות ניתן לראות בתשובתה של גלי..ואכן קיימים סופרים אשר בחרו במודע ואף הצהירו על כך..כגון רם אורן לדוגמא..שהינו כותב במכוון ע"פ "נוסחא"..מכוונת מראש שאכן תהא מכירה כמה שניתן..."ושזה עובד"..נו מובן..אך שוב..כפי שגלי ציינה..השא´ היא אף לאיזה קהל אתה..כיוצר רוצה לכוון יצירתך...

והנה אני אוחזת בדעתה של גלי משנים..וכאחת שכבר עברה הדרך של פרסום יצירתה..וההחלטה באם לקבל הצעת ההוצאה לאור ע"י הוצאת ספרים מוכרת וגדולה..(שאכן הייתה אז על הפרק..)לעומת הוצאה קטנה יותר..אך איכותית יותרבעיני..הינני יכולה להתייחס לנושא גם מנקודת מבט זו לשם התחלה..
הלא מה שגלי אף כיוונה איליו..זה שידוע שהוצאה גדולה הינה אף בעלת השפעה רחבה יותר הן על המבקרים..כן..שוב...והן חזקה יותר באמצעי הפרסום והשיווק שלה..ודברים אלה..בפרט עם כך שכוחות אלו והשפעתם...הלכה וגברה עוד ועוד עם השנים, גם בתחום היצירה..(ולצערי לא פעם..),הלא כוחות אלו יכולים בהחלט לעזור לסופר/ משורר וכו´..אכן להתפרסם במהרה..ואף להפוך לפתע ל"רב מכר"..

אך הנה הנק´ השנייה...וכי כל מי שאכן הגיע להיות "רב מכר"..הינו אכן בהמשך לדברים לעיל..נעשה כך רק ..משום איכותו...?? שמירתו והקפדתו על הבעת מחשבותיו..סיגננו...ודרכי הבעתן..בצורה טהורה ביותר..מבחינתו..או שמא..שוב כפי שציינתי..הייתה בכך אף יד ארוכה משומנת היטב ומקושרת היטב עם אי אלו..שעשתה אותו והפכה אותו לכזה...

הלא אני מכירה כמה וכמה סופרים ואף משוררים..אשר לא השתייכו לברנז´ה של ה"רבי מכר"..אך איכותם עולם פי כמה וכמה..לעומת כמה וכמה..שהשתייכו או אף משתייכים לה היום..(ורק שתי דוגמאות מתוך כמה וכמה..דבורה בארון,אפלפלד שלקח שנים שיכירו בו..,משה שמיר אצ"ג..שגם לו לקח שנים שיכירו במבריקותו..ועוד ועוד..אלו משלנו..וקיימים כמובן גם מרחבי העולם..ג´ק לונדון..שגם לו לקח..גורקי ועוד רבים וטובים...)

עד כאן לגבי הנק´ של ההחלטה כפי שציינתי לגבי לאיזה קהל אף אתה..כיוצר היצירה רוצה לכוון..ובאמצעות מי..ולא פחות חשוב..ע"י אילו אמצעים...קרי אף בהמשך לשציינתי לעיל..האם גם על ידי דריסה כוחנית ומכופפת ידיים לא פעם של המבקרים..ההוצאות למינהן..התקשורת..רשתות הספרים וכו´...וכן כאמור..כל זאת ידוע ולא רק לי..שקיים בתחום...

אך עתה קיימת גם הנק´ השלישית והיא היא העומדת בלוז הנושא והתהייה..כפי שרימזתי בשא´ הנושא..ושוב כפי שגלי ואחרים אף נגעו בה... האם גם היוצר כאשר נתקל ולא רק בפעם הראשונה בחייו כשהינו עומד בפני השא´ האם אכן ובאיזה דרך לעבור את דרך החתתים של הוצאת דבריו לאור..וההדגש על לא רק בפעם הראשונה הינו משום שהלא דבוקתך בעקרונותייך נבחנים במבחן שרידותם ודבוקתך..לאורך זמן...לא בפעם פעמיים..
אז האם היוצר אכן שואל עצמו בכל פעם מחדש..האם הוא יוותר על עקרונותיו שלו..לגבי יצירתו..הכוללת את הצגת עקרונותיו..מחשבותיו ודרך חשיבתו..מהפילוסופית..ועד ההומוריסטית וכו´..נקודות ראייתו..וכן כמובן סיגננו האישי וכליו...בהצגתו אותם..
למען הפתרון הקל..כפי שציינתי בתחילה..והתירוץ המאוס בעיניי..שהלא זה למען הקורא..למען יבינני..ולמען שיותר ויותר יבינו אותי..ולא "אראה" כמעורפל מדיי וכו´ (ובלה בלה בלה..)

ובכן כפי שאמרתי באותם פורמים שציינתי שדנו בדבר..ואף כפי שתמיד אומר...אני עוד אז.. עם הוצאת ספר הפרוזה הראשון שלי..(שלא בכדי היה לפני לא מעט שנים..כן משום אף הנלווה לכל הנושא..שפרטתי עד עתה..ובהחלט ממשיכה לחכוך בו אף לגבי ספריי הבאים...)

אמרתי להוצאת "עקד" (ההוצאה שהוציאה אותו לאור..) אין לי שום כוונה שכל שחקן כדורגל יבין את מחשבותיי..דרך חשיבתי...תהיותיי וכו´...באם יבין יופי..באם לא..חבל...אך אני לא אתפשר ויהי מה..! על כל אלו למען אי אלו...(ושוב..אף כפי שגלי ציינה..וכפי שכיוון יצחק..).
ולכן מצדי שיקרא גם "רק" ע"י 200-300 קוראים..אך אלו יהיו קהל הקוראים שלי..האמיתי...
ובאם ימשיך לצעוד בעקבותיי לספריי הבאים מה טוב..ובאם יצטרפו אף חדשים מה טוב..אך כאמור..רק..בתנאים אלו שלי...
וזהו ביטויו האמיתי של היוצר מבחינתי...משום שהלא יצירת היוצר הינה משקפת מן הסתם.. אף את הרכבו האישי..ואף במובן העמוק ביותר..כדוגמאות שהבאתי לעיל..
ובאם על כך הוא יתפשר..וכי מה נותר לו...?? מפה הדרך להתפשרות על עוד ועוד מתוכך...הינה קצרה ביותר..וזאת אף תשובה קצרה ליצחק..על ה"אין רע בהתפשרות אישית"..כאמור לדעתי..יש תמיד רע..בהתפשרות אישית..ובכל רמה..מובן שאף ברמה של התפשרות על כל מיכלולי היוצר שלך... באם אתה אכן..יוצר...
ומקווה שלמרות שהן תשובות אלו והן פריסתי הארוכה קמעה..הצלחתם מעמד עד כאן...וקראתם..:))

וכן שהתייחסותי זו לנושא אכן אף תרמה לו בדבר מה...:)
ממני עם מליון :)))
נורית א.

פן נוסף לדיון...

1. להבנתי, אין הבדל מוסרי בין יצירה פופלארית (עממית, מחנה משותף נמוך) לבין יצירה איכותית.
שתי סוגי היצירה מוצדקות כל עוד הן נאמנות למניעים שלהן. כלומר, לגיטימי ליצור ע"מ להרוויח כסף, הרי יש מענה שלם לציפיות. יתרה על כך, אם המטרה להרוויח כסף, חובת היוצר לעשות את הטוב ביותר בשביל להרוויח כסף. דהיינו, לפנות למחנה המשותף הנמוך ביותר - אל היצרים המצויים אצל כולם.
מצד שני, כאשר יוצר בוחר ליצור למען האומנות, למען האיכות, חובתו המוסרית לא להתפשר מקצועית וליצור את המיטב שבו וללטש אותו עד שיבהיק.
2. בל נשכח שיש כאלה המוכרים פופ לפרנסתם, ע"מ להשיג את החופש הכלכלי ליצירה איכותית. הייתי רוצה להאמין שאיכות מסוגלת להיות כמותית - אך נראה שלא זאת המציאות. לדעתי, נדרש אדם איכותי, כדי לזהות איכות. מכאן, לצערי גלי, יצירה איכותית תהפוך להיות פופלארית, רק כאשר תעבור תיווך. או על ידי היוצר שמבצע פשרות, או ע"י גורם חיצוני מבקר או כל אדם אינטילגנטי אחר.
לילה טוב.

אמיתי רינג.

הגורם המתווך

היי אמיתי,
אפשר בהחלט שצדק בדבריך, אך עדיין אין זה משנה דבר מבחינתי כיוצרת. כלומר, לא אשנה את האמירה שלי או טיב היצירה. מכל מקום, אתה צודק בהחלט.
שלך,
גלי

ולאמיתי - באשר למסקנתך...

הנה אכן..כיוונת הן לדברי אחרים ואף לדבריי באם קראתם..בחלק מתשובתך על כך שעל היוצר באם הוא בעל רמה מוסרית וכו´...

אך לגבי מסקנתך..שמשום שאיכות אינה נמכרת וכו´..ראה אף תשובתי אף לגבי כך..(לגבי אלו שלא השתייכו תחילה..ל"רבי המכר"..וכו´..)

וכן ברמה הגבוהה יותר..כפי שגם אליה כיוונתי..גם באם האיכות תמיד..ואכן תמיד..
תעמוד כצד נגד לכמות..אין זאת אומרת שעל היוצר או האדם באשר הוא..להתפשר על האיכות באשר היא..קל וחומר איכותו שלו..שכפי שגם ציינתי בדבריי..הינה משתקפת מן הסתם..אף ביצירתו...
וכדוגמאות שהבאתי בדבריי תתפלא..הלא ראית וכך אף שוב..תמיד יהא..האיכות אכן מנצחת בסופו של דבר..ואף אכן..לא נס ליחה ושוב במבחן השרידות אף לאורך מאות שנים..ראה שקספיר..קפקפא..דוסטוייבסקי ועוד ועוד יוצרים מתחומים אחרים..מוצארט וכו´..שאף לאחר 300 ו 400 שנים הינם עדיין קיימים..ויוסיפו להתקיים...כך שמה גם בכך..כוחו הרגעי..של הכמות..לעומת האיכות...:))
ממני עם :))))

נורית א.

יש לי סבלנות...

"יצירה איכותית תהפוך להיות פופלארית, רק כאשר תעבור תיווך. או על ידי היוצר שמבצע פשרות, או ע"י גורם חיצוני מבקר או כל אדם אינטילגנטי אחר".

אני לא אוהב לצטט את עצמי, אני משתדל לא לחזור על דבריי, אך כנראה יש צורך שאחדד אותם.
אני אחזור לעניין התיווך. אותה איכות שמחייבת תיווך על מנת להגיע לקהל הרחב, תחלחל לאט מאוד. כפי שציינת, אמנם איכות אינה נשחקת, רק משתבחת עם השנים כמו יין, אך אותו תיווך לעיתים מונע מהיוצר את ההכרה וההערכה להן הוא ראוי בימי חייו, או במקרה הטוב ההמתנה גובה מחיר רב

אמיתי רינג.

אמיתי- ומשום שאף אני איני אוהבת לצטט עצמי ולחזור ..הנה בקצרה

ראה נקודת התייחסותך..שהינה מתמקדת רק בנקודת התיווך..ואף קישורך משום מה בין כך לבין האיכות..
ומדוע משום מה..

משום שאף באשר לנק´ של המכיר וכו´ שציינתי,על עובדת כוחם של הוצאות וכו´..
אך כאמור שוב..ביחס האם אכן..עובדת כוחם כן אף בשיווק שציינתי..ובמילותיך התיווך..

האם ראשית..אכן מעידה על איכות היצירה..בעקרון...

ושנית..לשם חידודי שלי..ציינתי אף..שזאת למרות...

כוחם בשיווק וכו'..וכפי שנקרא בפיך כח "התיווך" ...

כאמור..הנך רואה שנק´ התיווך ובטח כבלבד..אינה..מהווה קישור ישיר..לרמת העקרון...

או מהווה "הצדקה" ביחס לנושא האיכות שוב..ברמת העקרון...

ושוב..למרות היותו חלק ואף נכבד כאמור במשוואה..

ולכן התייחסתי..משום נק´ מוצא זו של דבריך..לדבר..

וכן מתוכו..אף לנגזרת שכאמור גזרת משום מה..אף ביחס לאיכות..בעקרון..

ושוב..כאשר ציינתי את הלמרות..

ומקווה שגם חידודי הובן...כי מה לעשות..הלא ידוע..שלי אין תמיד הרבה סבלנות..להבדיל ממך...

ממני עם :))))
נורית א.

נורית יקרה

אכן נושא מרתק ושתינו תמימות דעים בנקודות רבות. שוב תודה שהעלית אותו עבורנו

גלי.