חזרה ליצירות
שירים

איך ממבט קטן אחד נולדה אהבה

דגנית פרג | (12/06/2009 17:27) | 38 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
יד מושטת לפנים, הצעת ריקוד מבוישת,
אני ואתה כה קרובים, אני בסתר מחייכת.
מגע יד עדין וניחוח של גבר מבושם,
ריח ממסטל לא רוצה שניפרד,
שנישאר ככה צמודים עוד קצת.

המנגינה פסקה לה, ואני מיד לוקחת צעד לאחור,
לא רציתי שהקירוב יתפרש במשמעויות אחרות.
ידי שלובה בידך, מבטי עוד לכוד במבטך.

הנהון קטן בראש, להכרת תודה,
חיוך קטן ולחי אדומה.
הסמקתי, ככה זה שהבושה גוברת עליי,
בקסמייך כישפת את עיניי.

עברו שעות,והמסיבה עוד מעט נגמרת.
רוצה עוד ריקוד קטן איתך, אבל מתביישת לגשת.
ההמון מפריע לי לראותך, אולי גם בקרבך יש את אותה הצפייה.


החלטתי לקום וללכת,
בעודי פוסעת לעבר דלת הכניסה
חלפה בראשי המחשבה -
שאולי זאת הפעם האחרונה שאראה אותך.
החיוך ירד מפניי, תחושת אכזבה עצומה,
משפילה מבט למטה, כדי שלא יראו את העצבות.

נתקלים, והפעם לא רק המבטים
אני ואתה שוב צמודים, מבוישים.
לחיים סמוקות וריח בושם גברי.
חיוך המתפרס משמחה,
ונשיקה על שפה עליונה.
 
© כל הזכויות שמורות לדגנית פרג'

תגובות

חזרה ליצירות