יֵשׁ אֲנָשִׁים (לקראת פרישה)

יֵשׁ אֲנָשִׁים / יהושע רוזנברג    (לקראת פרישה)

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים:

דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.  (משלי ל' יח-יט)

יֵשׁ אֲנָשִׁים

כַּנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מַגְבִּיהִים וְעוֹלִים

אֵין רוֹאֶה אֶת  אָרְחָם

אֵין סִימָן לִנְתִיבָתָם

לֹא הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ

יֵשׁ אֲנָשִׁים

כְּנָחָשׁ עֲלֵי צוּר יְהַלֵּכוּ

עַיִן לֹא רָאָתָה מִשְׁעוֹלָם

נִסְתְּרָה נְתִיבָתָם מֵעֵין כֹּל

אֵין יוֹדֵעַ אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ פָּסְעוּ

יֵשׁ אֲנָשִׁים

כְּדֶרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם מַעְגְּלוֹתָם

שֹׁבֶל שֶׁנִּמְתַּח אַחֲרֵיהֶם נָמוֹג

כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מַיִם גָּז קַוָּם בְּמַיִם רַבִּים

וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ אֶת שְׁבִילָם

יֵשׁ אֲנָשִׁים

טָבְעוּ עִקְּבֵי פַּעֲמֵיהֶם בְּדֶרֶךְ עָבְרוּ בָהּ

עָמְקוּ צַעֲדֵי אוֹנָם בַּחוֹל הָרַךְ שֶׁבַּשְּׁבִיל

כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ הִרְחִיב עִקְּבוֹתֵיהֶם

לֹא הִכִּירוּ אֶת טְבִיעַת רַגְלָם וְעִקְּבוֹתָם לֹא נֹדָעוּ

שׁוּר נָא קָדִימָה, אָחִי, וּרְאֵה יָשָׁר

עוֹד רַב לְךָ הַדָּרֶךְ, אַל תַּבֵּט מֵאַחֲרֶיךָ

אַל תֹּאמַר שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה

מִצְעָר הָיָה רֵאשִׁיתְךָ וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד

כִּי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת