האופק המאדים

הָאֹפֶק הַמַּאֲדְים\פנינה עתיר

מַבִּיטָה אֶל הָאֹפֶק הָרָחוֹק

     הוּא כָּל כָּךְ קָרוֹב

בְּעָבָר סָרַגְתִּי חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים

שֶׁל קִבּוּץ חָלוּץ   בַּעֲלִי

       רַק לֹא  שֶׁלִּי

חֲלוֹמוֹתַי הֶחְוִירוּ

הִמְתִּינוּ בְּפִנָּה

הִסְתַּתְּרוּ  מֵעֵבֶר לְחוֹמָה

הַיּוֹם, הָאֹפֶק מַאְדִּים.

לְלֹא קוֹלוֹת לְלֹא הֵדִים

חָזָק מְאֹד  מֵעֵצִים

מְמַלֵּא אֶת  הַוְּרִידִים

סוֹרֶגֶת חֲלוֹמוֹת וָתִיקִים

הַנִרְקָּמִים כְּפַעֲמוֹנִים

מְמַלְּאִים מְלֹּא חוֹפְנַיִם

 אֶת הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה

        כְּמוֹ  הִינוּמָה 

עוֹטְפִים  אֶת שְׁעוֹת הַיְמָמָה