הגדולה שבאהבות

ביום הנפלא בו פגשתי אותך

הודיתי  לשחר כי ילד את היום,

ובעת ליל בו ליטפתי את גו מערומיך

ראיתי את זוהר אהבתי קורן בעיניך.

בעת שחלמתי אותך כחלוף היום

בירכתי את השקיעה  שהביאה חלום,

כשעצמת את עיניך בשלוות רגיעה

נשמתי את ריח אהבתך הצלולה.

בעת  בה עייף גופי מלהט של יום,

ערסלת את ידיך לחבקני ברכות ובחום,

וביקוד עדנת אהבת ליבך  החשוקה,

רוויתי ממתק מי מעינות  התשוקה.

בעת שקדרו פני בבוא תרעומת ואפלה

צדת את הירח התלוי, ותלית סהרון

על צווארי, המואר באורת ניחומים לבנה

להאיר שוב פני בקסם  רגיעה וחדווה.

בעת שנשאתיך לאישה בטבעת זהובה,

נשמע קול ניגון לחני אהבתך הכסופה,

וכאשר ברכתי ייני בנשיקת אוהבים,

זרח אורך הקסום ברקיעים הלבנים.

כאשר ליווית אותי לאורכם של דרכים,

היית לי נחל איתן בזרם נחשולים,

כשאחזת ביד מנחמת בעתות  משברים,

היית לי כים הרחב הנישא באון הגלים.

בחלוף  עיתים של עבר, אל עתיד קצר  ימים,  

נושא אני  תפילה , כהודיה לבורא העלומים,

על כי נתן בי מלים לצרפם אות לאות,

להודות לך אהובתי, על הגדולה שבאהבות.