תחליף

מסדרת היתה את הבית , מכינה אותו לקראת בואו, הערב,  עם  מיטב המאכלים  שאהב. לאחר  עשרה ימים בהם עסק  בשליחות  החברה בחו"ל. רדיו התחנה המקומית השמיע מוסיקה עברית סוערת, מפיחה בה מרץ בלתי נדלה.

"רק שירגיש בבית", חשבה  שיאמר לעצמו:  "כמה טוב שחזרתי."

הרגישה את חומו של היום  עולה ככל שהשעות זרמו להן והיא  רכונה  על השטיח בעקבות החתולים שעשו בו שמות.

"הגיע הזמן להחליף" אמרה בפעם המי יודע כמה,  "את השטיח או את החתולים. ובכלל, מה רע בחתול מחרסינה על הטלויזיה?"  צוחקת ביובש מהבדיחה הישנה.

אוירה של  חג  פורים המתקרב הוסיפה לתחושה הטובה , הליצנית משהו , שלוותה את מעשיה.

מעניין עם הכיץ'ס יזמינו אותנו גם השנה? חשבה , את ברוריה והמאהב המכוער הזמינו. לרגע עלתה בדעתה , להתקשר, לא, סתם ככה, לשאול מה נשמע, שום מילה על המסיבה. רק לספר לה על הרכילות האחרונה.

אחר-כך, חשבה. ניחוח העוגה מילא את הבית .

טלפון. עוד הספיקה לנתק  את התנור כשנפנתה אליו

שלום, ענתה בטון מנומס. כרגיל. אף פעם אין  לדעת מי עומד מעבר השני.

"היי ממי"  ,ענה קול עולז, "מה שלומך?".

"ממתינה". ענתה. "אני בעמדת המתנה מאד פעילה לקראתך , מתי בדיוק אתה חוזר?" . שאֳלה רטורית .

"אז זהו . שלא." , ענה, "חל עיכוב מסוים..., המו"מ  נתקע. יקח  עוד יומיים,  לפחות. ,ההם מתעקשים......לא פשוט.."

נדמה  היה לה שהיא שומעת צחקוקים נשיים מרחוק. אבל אולי רק נדמה לה. פרנואידית.

ההפתעה היתה מוחלטת ! כל ההכנות וההתרגשות . נאלמה דום.

"אבל למה?" הצליחה לפלוט.

"אין מה ל'שות. מחויבויות. הצד השני הוא אגוז קשה לפצוח .אבל  חבל להפסיד אותו ".

...

"טוב ביי , ממי , בעוד יומיים, לא נורא... נשיקות.."  וסגר לפני שהצליחה להתאושש.

"ביי"  חזרה אל הפומית הריקה בקול בוהה,  ברקע נשמע שירה של שרית: "אתה לא גבר אתה.....סתם נמושה... " 

לרגע תהתה מה תעשה עם  כל ה..... , רק לרגע ואחר כך: מה קרה? ממ.. מה היא עושה עניין מכל דבר? אז יגיע בעוד יומים. בעוד שבועיים מצידה . שלא יחזר בכלל.

ונפנתה לטלפון.

.....

הלא חנוך ממי  ?  מה הענינים?

תשמע ממי, יובל התקשר הוא מגיע רק בעוד יומיים ויש לי עוגה נהדרת בתנור.

היא תהיה מוכנה בערב אחרי...אתה יודע

אז  ב- 6.00  . קבענו. יופי

יופי של עוגה תהייה לנו

צ'או ממי.