שירים

במדבר של טרשים

 

 

במדבר של טרשים

את נוהגת אותי

אל מקום לא ברור,

מתאוה לעצור ולגעת

להשתרע על אבני המדבר

לחוש אותם על גופי

לחקוק חותמם בבשרי

להיות  צוק

ניצול ממחצב,

מאובן שאינו בר חלוף,

ואת זחוחה

פניך קורנות,

עם הרוח שועטת

ככלת מדבר

עטופה רביד מתנופף

מטביעה בי אונך

חודר ומלא ביטחון

שנשאר מאחור

בין סלעים אדומים

שאותי לא השכילו

הטמיע  אל בין
נקיקיהם

תגובות