חזרה ליצירות
סיפורים

בצלילת ראש הכל נשרף בכאב

תובל | (19/08/2009 01:06) | 107 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מביט דרך חרך קטן של עצים, השמיים יפים, במיוחד שחשוך.
 הוא שוכב על הגב בעשב הרך והגבוה, באמצע השממה, בודד אך מאושר.
השמיים יפים הלילה, יש לו יום - הולדת, והם חוגגים;
מיליוני כוכבים זוהרים, יוצרים צורות ועונים לשמות, מסתובבים להם באיטיות של עשרים וארבעה שעות, מופיעים רק פה - 
ובכל העולם.
רק שהיום הכוכבים נופלים.
זה לא רע, זה אפילו משמח, ומדהים ביופיו;
אלפי חלקיקי אבק קטנים שנשרפים ובוערים באש כחולה אדמדמה, משאירים אחריהם שובל לבנבן של אושר, נופלים אל החושך הגדול ונעלמים מן העין.
הוא מוקסם. הוא גדל והכוכבים חוגגים בנפילה מרהיבה של אש.
בעיניים חצי פתוחות הוא מביט.
 
נרדם, הוא מוצא את עצמו מביט מטה על כוכב קטן. הוא מרגיש נבזה, רע, וגם קצת עצוב, כי הוא תמיד קצת עצוב.
הוא מחליט ללכת על זה, אחרי כל ההתלבטויות, הוא יקפוץ ויעלם וכבר לא יכאב או ישרוף, רק תחושה של אוויר ואז הכל יהיה שחור.
באוויר, הכל מתלהט סביבו, באדום ובכחול ובלבן. בעיניים חצי סגורות הוא רואה את הכוכב הכחול הירקרק, הוא מנופף לשלום ונרדם, 
מתפרק לאלפי חתיכות אבק לוהטות בכחול.
 
מתעורר, בעיניים פקוחות הוא מביט על החרך האדום של השמיים עם הכוכבים שלא לגמרי נעלמו.
יום חדש של עבודה בפתח.

תגובות

חזרה ליצירות