מעשה בשעון

מיסטר סמית,
לבסוף החליט,
חופשה שנתית,
בלתי שגרתית,

מלא חיוכים,
נדד בדרכים,
גבולות ,שרכים,
במקסיקו פורחים,

כפר נידח,
מלון מדוכדך,
בכתפיו משך,
לסמטאות נמשך,

לפתע נוכח,
השעון נשכח,
נשאר מונח,
בחדרון המוזנח,

מרחק לשוב,
העניין חשוב,
במדרכה ישוב,
מקומי קשוב,
לידו ניצב,חמור קשור,

"פּוֹר פַאבוֹר סֶניוֹר
מה השעה,אנא אמור"

המקומי,בחיוך שחור,
הסיט הסומבררו לאחור,
שלח יד לישבן החמור,
פשפש ומשמש,לפי התור,

פעם לשמאל,פעם לימין,
"רבע לארבע,אם להאמין"
ענה בקול מתנגן ומרנין,
מיסטר סמית נדהם,השעה,לפי המין,

בפיזור נפש,
בסמטאות רפש,
המשיך ושוטט חרש,
איך באצבעות,יתכן כזה רגש,

העניין הציק,
כלל לא הצחיק,
רעיון במוחו הבזיק,
סב על עקבותיו,לבחון הטריק,

עדיין המקומי שם,
גם החמור המגושם,
ושוב השאלה,שאלת תם,
והתשובה,יד לחמור,כמו אותו המרשם,

"כעת חמש וחצי ,אם זה יעזור",
מיסטר סמית מחליט לחקור,
מושיט יד,ללא תור,
פשפוש ומשמוש,איפה השעה ,אולי בחור,,

"תסביר בבקשה ,סמית מתרפס,
איך אתה מדייק ולא מפספס,
מישבן של חמור,שעה לבסס,"

המקסיקני,מנומנם,בטקילה טבול,
"לא בעיה,שעון הכנסיה גבוה ממול,
מפה,על הרצפה,רואים  את העיגול,
רק שלפעמים,הגוּאֶבוֹס,של החמור מסתירים בול."
-----------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי