אשמח לתגובות כנות וישירות על האקספוזיציה של הסיפור
והמלצות לעריכה לשונית טובה ומעניינת
יש לו המשך.....
האיש והממלכה
בקצה המרוחק במללכה ישנו בית קטן ובו חלונות גדולים במיוחד.
שמועות מספרות ששם גר האיש הבודד בעולם.
בבוקר ההוא השמש האירה לסרוגין בעודי עמלה במילוי בקבוקי החלב הרקים.
החלבן איש חביב אשר חי עם אשתו ללא כל צאצאים שכן אין הם יכולים להביאם
החלבן אימץ אותי כביתו היחידה וסיפק לי את כל הדרוש לי מגיל צעיר מאוד
הורי נתנו אותי מכיוון שהיו אנשי מסע ולא יכלו לנדוד בלויי ילדה , החלבן קיבל אותי עם טופר האהוב וספר תפילה ישן בין ידי .
החלבן החביב תמיד דרש אותי בקרבתו וחשש כאשר חלמתי לי על מסעות
מטבעי כך נראה כאשר איש דרש בקרבתי , הרחקתי מבט .
ובאותו הבוקר נדדו להן שמועות רבות , ליחשושים והשערות וכך הן אמרו
שמועות סיפרו על המלך אשר גוסס ורבים אמרו בנידנוד ראש אומלל , אין לו יורש למסכן
הוא כבר בא בימים מלכנו האהוב ומעשיו כה גדולים ועצומים לשאר ממלכות האזור ואין ממשיך לנחישותו ההחלטית.
"המלך שלנו גוסס , הוא מונשם ומורדם , דוברי המללכה כולם כאילו מונשמים ומורדמים ביחד איתו".
אחר הוסיף " מלכנו האומלל" ואין ספור דיבורים סמויים וגלויים
וכך עד רדת הלילה הדיבורים לא פסקו ואף התעצמו , חלקם דיבורים יפים ומנחמים וחלקם פחות.
בוקר חדש העיר ממלכתנו ידעה גשם כל הלילה ורוחות עזות נשבו , אך עם בו הבוקר הכל התבהר והשמש חיממה בקלות דעת את הרחובות.
יצאתי מחדרי הצנוע בלב הממלכה בשמלתי ההדורה בלבן עם פרחים ביחד עם סוסי הנהדר טופר.
מחזה משונה זה היה מכיוון שביום עבודה שגרתי מעשי היו ברפת ובנקיון
וטופר סוסי האהוב היה מבלה עם החלבן שעות רבות .
אנשי הממלכה בירכוני לשלום ותהו על מעשיי בבוקר נעים שכזה.
כל מה שנותר לי להשיב אל עוברי האורח שהרפתקאה טומן לי היום ואני יוצאת לגלות אותה ובכל ליבי מבקשת אותה.
למרות תשובות אנשי הממלכה אשר אני מפשוטות העם ודרכי היא דרך עבודה קשה ולא בהרפתקאות לאור בוקר עמל , עליי להשיב עצמי על סדר היום ולחדול מחלומות.
טופר קיפץ ברגליו להמשך המסע שכן הוא מאוד שמח שהיום אין כל צורך בעבודה קשה וביקש הרפתקאה ממש כמוני.
וכך המשכנו במסענו בין שדות לנחל ובירכנו את הטבע הנקרא לדרכנו.
לקראת הצהריים מצאנו מקום באחו גדול שמיי הנחל סובבים אותו כמעט ברובו ,
המקום סיפק לנו מנוחה וטבילה נעימה בנחל הצלול .
מזה זמן לא נתן גופי וראשי חופש כזה משחרר ומצאתי את תנומת הצהרים לצד הנחל בין עשבי האחו.
כאשר מקיצים ממנוחת צהרים בטבע , כל החלומות הופכים מציאותיים , ובאיזה חלום בחרתי לי?
ליבי כבר חדל מלחפס הרפתקאה מעניינת ואמר לי לשוב הביתה , כי צדקו עוברי האורח שאני מפשוטי העם ודרכי היא דרך עבודת כפיים קשה.
זה לצד זה צעדנו טופר ואני המרעה מבקשים את הדרך הביתה.
אך זה לפתע ירדו עלינו דימדומי ערב ורוח קרה החלה נושבת.
כבר רציתי לשוב אל הבקטה הקטנה בלב הממלכה.
דמעות אחזו את גרוני ולא היה טעם בדיבור.
אך לפתע קרא דבר!
דמות הופיע באופק הקרוב , ומאחר ואני בחורה ואין דבר היגן עלי מלבד טופר סוסי הפחדן הראתי בטחון ופניתי אליו לשלום.
פניו של האיש נחספו מולי , איש נאה הביט בי בעיניו היודעות דבר אחד או יותר על חיי האנשים , הוא ברך אותי לשלום והציע את ביתו לשנת הלילה לי ולסוסי כי דרכי אבדה ומחר יתבהר הכל והמסע חזרה יטיב עימי בשעת בוקר חדש.
האיש ליווה אותי אל הבית הבודד בקצה הממלכה , מעולם לא הרחקתי לכת עד לכאן .
הבקטה הקטנה דמתה עד מאוד לבקטה שלי בלב הממלכה , אך זו מבודדת ושקטה
ובצניעות הפרט אקצר בדברי מכיוון שהאיש הבודד בעולם אינו מחבב דברנות יתרה , דברים ששתיקה חזקה מהם למראה חלונות עצומים המקיפים את כל ביתו, שדות עצומים ופריחת חרדלים הקיפה והרעידה את הכל.
ליבי פעם בי בחוזקה והתרגשות ליוותה את כל חושי אשר מעולם לא הבחנתי בנוכחותם.
האיש בחן אותי והבחין בהתרגשותי , אך עניי ראו שבעניו התרגשות רבה בדיוק כמוני.
רציתי לשאול אותו שאלות רבות אך העייפות והרעב אחזו בי וכל ששאלתי,
איש נדיב , אתה רעב?
מבטו הניד לחיוב בליווי חיוך קל בשפתיו.
עמלתי על הכנת ארוחת הערב בעודו מטפל בטופר ובסוסתו הנאה גם כן.
מחשבתי נדדה על בדידות ומסעות אשר דורשים אופי מיוחד .
וכשחזר האיש ישבנו לשולחן לארוחת נזיד ויין , השתיקה העצומה הזו עולה על כל המילים.
הצעתי את המיטה אשר נתן לי האיש , הנחתי את ראשי והחלומות פקדו את כולי לתנומה עמוקה ובטוחה.
עני נפקחו לרווחה עם אור ראשון אל מול חלון של חרציות באחו , ליבי פעם שוב בעוצמה יותר מבפעם הראשונה.
מהרתי בלסדר את מטתי ולחוש להכנת ארוחת הבוקר , שכן בוודאי האיש הבודד יעדיף את זמנו לבד כדרכה של בדידות .
לאחר זמן קצר הקיץ האיש משנתו ופנה לעיסוקיו הקבועים בכל בוקר ,
עני פגשו לקצרה את עניו ויכולתי להבחין שוב בהתרגשות העצומה בעניו.
אך לא אמרתי דבר.
טופר שלי בילה את זמנו בחברת סוסתו של האיש והיה המאושר שבסוסים.
גם אני היתי מאושרת כי כל מבוקשי היה נמצא אל מנגד עיניי.
לאחר ארוחת הבוקר עם האיש היפה בעולם איכפתי את סוסי היקר טופר
ולראשונה פנה אלי האיש בדברי ברכה נרגשים, רציתי לומר דברים רבים
אך כל שהשבתי , תודה לך איש נדיב ויקר היה שלום .
וכך רכבתי לי חזרה אל לב הממלכה לעבודת כפיים ביחד עם פשוטי העם.
בחלוף השנים טופר בגר וגם אני מאוד התבגרתי , כך שביום נוסף חגגתי את יום הולדתי במשקה חריף במסבאה השכונתית בממלכה.
דעתי השיכורה דמינה מסע גדול ומרגש שבו אביא גואל אשר ימלוך בממלכתנו היפה ועליו אכריז אל מול כל הנוכחים , יש צדיק אשר ימלוך , יש גואל על .....הממלכה.
מחשבותי נדדו להן בשיכרות היין על האיש הבודד שפגשתי באותו המקרה מרוחק בזמן ,
שכן זה ידוע על כולם שהאיש המולך מטבעו איש מאוד בודד.
C כל הזכויות שמורות הלה מור
