איך שפעם אהבתי פניות חדות

אמרו לך שאת נסיכה
ובגלל זה אסור לבכות
אז את כבר לא בוכה
כי ככה זה נסיכות

אמרו לי שללוחם
אסור להפסיד או לעצור
רק לנצח, לא לרחם
ואף פעם לא להביט לאחור

את אוהבת לחלום, לפעמים
כי רוב הזמן
המציאות הזו כואבת
ברורה מידי, בשבילך
ובאמת ש
זה לא מה שרצית
איבדת כל מה שהשגת
בזמן שחלמת בהקיץ

ואני
פתאום אחר
אחד, שונה, לא מוכר
זה בסדר, להרגיש כמו זר?
דרך חדשה, כל כך ישרה
וזה לא שאין פיתולים, רק ש
היום אני שובר כל דבר
שרק עומד מולי, או ליד
וכמה שאהבתי פעם
פניות חדות

מטיילת
בעולם חדש
מרגישה שונה, כמעט כמו
תיירת
שיחייך כבר, ותוכלי לצלם
לפני שהכל שוב יעלם
חבל שזה לא טיול מאורגן
עם שבילים מסומנים
ודרך ברורה, פשוט
ללכת בה
וכמה שאהבת פעם
ללכת יד ביד

חם לי, בחדר
חלונות פתוחים
חלומות סגורים
הרסתי כאן הכל
אבל השיר הזה יפה
יש לו מנגינה מוכרת
איטית כזו, של סוף
דברים שהעזתי לחשוף
זיכרונות שרציתי לאסוף
ותמונות שבחרתי לשרוף

ריסקתי את המראה ההיא
מצטער, היא ציירה לי בבירור
את מה ש-
לעזאזל, מה נהיה ממני?
הדם מטפטף מבין אצבעותיי
שכחתי להחזיר את הכפפות
כן, אותן כפפות שהורדתי
כי לא רציתי להלחם, לא איתך
ואיך שהיום אני אוהב קרבות
ואיך שפעם אהבתי לחייך
והיום רק חשוב לי לנצח

רציתי לשבור כל מה שאפשר
בסוף זה רק הלב
רציתי שישטוף אותי גשם
עכשיו אני רטוב
רציתי למשוך דברים גבוה, בחבל
עכשיו זה אני שתלוי
אם מה שלא הורג רק מחשל
מה שכן הורג
מבפנים
מחשל אותנו
מבחוץ?

אם הוא צדק, האיש הזקן
וזה הכל אצלנו בראש
איך לא הצלחתי לתקן
דברים שהצלחת להרוס?

ואם הוא צדק, זקן אחר
ובסוף הכל יעבור
איך לא יכולתי לחבר
דברים שהצלחת לשבור?