על גבר ופרגית

מטעמים עשתה מאותו מעשה, לא הפסיקה לבחוש וללחוש..

פניה מכורכמות כאילו טעמה מרה מתוך גוף התרנגולת שהונחה בתוך סיר שהיה קטן מלהכיל,

בכל כוחה דחפה אותה פנימה בשלמותה ומשלא הצליחה הוציאה סיר גדול יותר, תפסה את התרנגולת בשוקה וזרקה פנימה הוסיפה מים ומעט שמן והחליטה לפסוח על המלח והפלפל.

בקול רם הציגה את דעתה על גברים ועל יכולתם המינימלית להבין שאין מחמיאים לבישולה של אחרת וכאילו פעם ראשונה טועם מאכל שערב לחיכו..

והיום, היום חשבה בליבה יאכל את מה שבישל.

הגיע האדון ובקול עייף ותאב אוכל  ברך לשלום והתיישב ליד השולחן מוכן לקבל את מטעמיה להם חיכה מאז הצהריים.

היא כולה מצוחצחת, מחויכת ונלהבת עורכת את השולחן לכבודו בכלים היפים ביותר, מדי פעם מלטפת שערו  והוא מביט בה במבט משתאה ומבולבל, לא יום שלישי היום שבו פעמיים כי טוב..

בחגיגיות רבה ניגשת שוב למטבח וחוזרת עם מגש ועליו מוטלת התרנגולת חיוורת ואומללה לאחר הייסורים שעברה תחת ידיה של המבשלת בתסכולה

באלגנטיות  קורעת את החלק האהוב עליו מניחה על צלחתו ובחיוך מלא אהבה ובקול חגיגי מברכת אותו לתאבון מתיישבת מולו פוסחת על התרנגולת וניגשת ישר לקינוח שהכינה עבורה בלבד תוך כדי מבט מתנצל כלפיו ומביעה צערה על כך שאינו יכול לטעום כי חייב הוא להוריד ממשקלו לאחר הזלילה מאתמול אצל המארחים..

הביט עליה הביט על התרנגולת קם מכיסאו מודה לה על הטרחה וניגש לעבר הדלת

"לאן אתה הולך"? שאלה

"פתאום נזכרתי שלא הבעתי את הערכתי למארחת על בישוליה כמו שצריך ואין זה מנומס"..