רוּת

רוּת

שָׁכַחְתִּי אֵיךְ כּוֹתְבִים שִׁיר

קָרָאתִי אֶת כְּתָבֶיהָ שֶׁל רוּת

חוֹצֵץ  הַמָּצוּי בֵּין הָרָצוּי

בְּסַךְ מִכְלוֹל מִידּוֹת וְדַעַת

מֶרְחָק שָׁמַיִים וְאֶרֶץ

וּמִנֶּגֶד

בּוֹחֶנֶת עַיִן חֲסֵרָה אִיסּוּרִים

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בִּבְהִירוּת

אֵיךְ הַלַּיְלָה מוֹנֶה חָטָאִיו שֶׁל אִישׁ

ומְצַיֵּיר לוֹ קְמָטִים בַּחֲלוֹם

הַשֶּׁכֶם בַּבּוֹקֶר  

יפְרוֹשׂ תַּאֲווֹת עַל דַּף לְלֹא רְבָב

שָׁלֵם וּמוּשְׁלָם הַמּוֹשֵׁל בִּלְשׁוֹנוֹ

זָכַרְתִּי לִכְתּוֹב שִּׁיר