פרידה

12.12.07

פרידה \פנינה עתיר

פותחת את  עיני וסביבי מסתכלת

עולם שלם נפרש לעיני

נופים רחוקים ארצות רחוקות  

מבט מהורהר ושקט מסביב .

 הרהורי נושאים אותי

 אל מחוזות רחוקים של חיים

 אל אנשים הנמצאים מעבר לחיים

ומביאים אותי  אל  מחוזותיהם

כאילו משדרים לי את מחשבותיהם

ומסבירים לי את החלטתם לעזוב אותנו

ולהמשיך את שלהם

. כי אין ספק כי האינסוף

 אינו משדר את הסוף האינסופי

 הנפגש עם הסופי.

האנשים הקרובים

המדברים ממחוזות רחוקים

אומרים לי כי  זאת בחירתם

 ולכן הגבירו את פעימות ליבי

כדי לומר לי כי הגיע זמנם

 ורוצים הם להיפרד ולהמשיך אל  דרכם

 ולהשאיר פה את נפשם כמדריכים רוחניים

שלום אישי שלי עם עצמי

שלום- בית ביני  ובן זוגי

ואם אפשר גם עם סביבתי

 ומשפחתי.

שני רגעים מאד דקים ורגישים

 בהם מרגישים עמוק עמוק

ולא יודעים מה מרגישים 

של עצב ויתמות

של עצב ופרידה מהורים  וחברים קרובים

הממשיכים ללוות אותנו לאורך החיים,

וכשעוצמים את העינים

דמויותיהם קורמות עור וגידים

עד שמתעוררים ומרגישים

את הבל פי נשמתם על פנינו וגופנו.