בוקר של סתיו (שם זמני)

בוקר של סתיו

זורח עכשיו

בחלון אפל,

מבשר את אותותיו

של יום דומם –  

ונופל

בערפל החדר.

*

שקט אילם מנסר בעיניי,

בחרישיות קולנית מפכה את פניי;

אוושת הרוח מלטפת עמוק בתוכי,

שואלת לשלום לב דואב

שנשרף בקרבו בלהבת הכאב –

איך יעמוד לי כוחי?

*

פריחת החצב

צרימת החגב

מתנשמות בי עכשיו

להחיות בי נפש ולב,

בבוקר של סתיו

הקצתי שָׁטוף וזב

חֵמה ופחד מכל עבר –

וערפל מכסה

את החדר.

***

 (‏28 באוקטובר, 2009, ‏י' בחשוון, תש"ע)

כל הזכויות © שמורות למחבר