יצירות אחרונות
THANK YOU MR.PRESIDENT (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (0 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (11 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שִׁיר חָדָשׁ (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/04/2024 04:37
פעם יהיה טוב (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (16 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
שירים
השמים בוכים יהודההשמים בוכים יהודה. כל הזכויות שמורות. היה זה יום גשום, סוער, כבר עברו שלוש ועשרים
שנה, אף אחד לא בכה, לא מזילים דמעות אצלנו במשפחה, נולדנו למשפחה קשוחה, אפילו
איתני הטבע לא מה שיפחידו אותנו, לא יעוררו שום בהלה, אפילו המוות מתקבל אצלנו
בהבנה, אלוהים נתן אלוהים לקח, לא מעורר בנו פחד ואימה, רק משמעת, חוזק ועוצמה,
רגשות ממוסגרות בתוך תמונה, ואמונה. אני כבר מזמן חזרתי בשאלה, כבר לא מאמינה, אני
ילדת-ההיפך, מורדת בחוקים, לא משחקת באותם המשחקים, אני הופכת שורשים. רק
זעקת שבר אחת, אחת ויחידה, נשמעה מתוך הדממה: "יהודה, השמים בוכים, י ה ו ד ה." מאז, מאותו היום, אני כמעט
בטוחה, כשהגשם בא וסוער בחוץ, זה בגלל שהשמים בוכים, אז אני כבר לא מדלגת בין
השלוליות כמו ילדה, עצוב לי בנשמה וגם אני בוכה. תֹאהֲבִי אוֹתִי הוּא אוֹמֵר וְעוֹד עָנָן אָפֹר כָּבֵד מִתְקָרֵב, מִצְטָרֵף, מִתְחַבֵּר וַאֲנִי רוֹצָה רוֹצָה, בֶּאֱמֶת רוֹצָה תֹאהֲבִי אוֹתִי הוּא מִתְחַנְחֵן מְרַקֵּד לִי מוּל הָעֵינַיִם מְטַפְטֵף, מְלַטֵּף, מִתְחַנֵּן מִתְעַצְבֵּן עַל הַמִּדְרָכָה רוֹקֵעַ וְרוֹטֵן אֲנִי לֹא אִשָּׁה שֶׁל חֹרֶף אֲנִי אוֹמֶרֶת יֵשׁ לִי מַסְפִּיק דְּמָעוֹת דְּמָעוֹת לִפְרָקִים, דִּמְעוֹת זַלְעֲפוֹת, דְּמָעוֹת בַּחֲלוֹמוֹת וּבָרָד שֶׁל דְּאָגוֹת שֶׁנּוֹחֲתוֹת לִי עַל הָרֹאשׁ וְשֶׁלֶג שֶׁמַּזְכִּיר לִי נִשְׁכָּחוֹת קַר לִי בַּנְּשָׁמָה בַּוְּרִידִים בָּעֲצָמוֹת אֲנִי אִשָּׁה שֶׁל קַיִץ זֶה רַק גַּלֵּי הַיָּם שֶׁשּׁוֹטְפִים לִי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הַמְיֻתָּרוֹת הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת הַנְּדוֹשׁוֹת צוֹבְעוֹת אוֹתִי בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת וּבְאָדֹם וְהַחֹם אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהָזִיעַ אֶת הַלַּחוּת וַאֲפילוּ אֶת הַדְּבִיקוּת גַּם אֶת הַשָּׁרָב אֲנִי מְחַבֶּקֶת בְּאַהֲבָה בְּכָל הָרְצִינוּת אוּלַי, אוּלַי יָבוֹא שׁוּב יוֹם כְּשֶׁחוֹרֵף יַצְלִיחַ לִשְׁטֹף אֶצְלִי אֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל. התפרסם בספר "תוכה כברה" באפריל 2007 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |