ישראל שלי

בדרכי למים, נותרתי שלם בנסיעה, תודה לאל,
וראיתי שלט חוצות: "אנחנו אוהבים את ישראל."
עין אחת שלי צחקה,
האחרת דמעה דמעה דקה,
בשאלה -
מי את, ישראל?
אדמת אבות ובנים?
ארץ של דורות רבים?
כורכר, לס וחול של קודש קודשים?
מי את, ישראל?
ארץ כנען המובטחת למשה רבנו?
היסוד של כל תחושותינו ואמונותינו?
את אשמתנו?
מי את, ישראל?
ארץ זבת דבש וחלב?
ואפילו, אפילו עכשיו?
את ארץ של שלום, או של קרב?

מי את, ישראל?
ארץ של זעם גועש?
והמוות מכל פינה לוחש?
מי את, אני שואל ומתייאש.

מי את, ישראל שלי?
חזון...
או קלון?

בדרכי אל המים כמעט וטבעתי,
כששאלתי,
מי את, ישראל שלי, ישראל שלי, ישראל שלי.