היה רק חלום

היה רק חלום

מחוג  השעון נעצר על חמש,

היום יום הולדתי שבעים וחמש.

הרגשתי דחף לבקר את אמי,

לעלות אל קיברה ולפרוק את ליבי.

לכן נסעתי ברכבי לבית הקברות,

להכין את השטח לקראת הבאות.

ישבתי  על קברם של אבי ואמי

וחשתי אותם  קרוב לליבי.

ישבתי בשקט והבטתי רחוק,

שטח ענק עם מצבות כה רבות,

עליהם חרוטים שמות מוכרים,

סתם אנשים וחברים יקרים.

היה שם שקט והייתי שלו,

כאלו ידעתי שמותי מתקרב,

הרגשתי שאני מיותר בחיים,

אצטרף אל והורי ולחברי הרבים.

אין  לי יותר על מה לדבר,

ידידי נפטרו ואין לי חבר,

כל אלה שהייתי קרוב לליבם,

קראו לי לבוא ולהצטרף לקברם.

קמתי מהקבר ושבתי לביתי,

לחבק את ילדי ולהיפרד מאשתי.

רוח נשבה מכיוון הדרום,

פתאום התעוררתי  זה היה רק חלום.