מפורס(ת)ם

בימינו כדי להתפרסם,

יש לעמוד באלמנטים נוספים

שלצערי או לשמחתי

לי הם חסרים:

לא נפגעתי בפיגוע,

ולא נוצלתי מינית,

לא גדלתי במוסד עבריינים,

ולא ניסיתי סמים.

לא נסעתי להודו כדי להתמסטל,

תמיד עבדתי ולא הלכתי בטל,

לא השתמטתי מהצבא,

ולא נעצרתי בחשד לגניבה,

לא אושפזתי בבי"ח פסיכיאטרי

ולא היה לי איידס,

בטח לא יצאתי מהארון,

ואף פעם לא ניסיתי לכייס,

לא השתתפתי במצעד הגאווה,

ואין אף רוצח מפורסם במשפחתי,

לא השתייכתי למשפחת פשע

ו(כמעט) מעולם לא נאלצתי לטעון להגנתי,

לא התחבקתי עם מנהיגי חמאס

ולא העלמתי מס

לא פרסמתי הלכה שחילול שבת

ישמיד את המדינה

ומעולם לא נזקקתי לחנינה.

פעם, לפני עידן ה"סלבס",

כל מה שהיה דרוש כדי להתפרסם זה כישרון,

(למרות שקצת פרוטקציה מעולם לא הזיקה

להנציח את דמותך בפנתיאון).