עיפרון מחודד יתר.

עשרה קבין של כשרון,
ירדו משמים,
את כולן נטל,שוקי עיפרון,

כך קראו לו,מי שהכיר,
צייר מחונן,בצבע,בגיר,
על כל חפץ,רצפה תקרה או קיר,

המורים כבר נואשו,מלעקוף,
בורות שלא היו,רק צוירו,כנוף,
ערימות צואה לתפארת,או גוויה של קוף,

הכל ביד אומן,
נראה אמיתי,טבעי,
פשוט לא יסופר כי יאומן,

איך המורה חבט ראשו בדלת,
כי חשב,פתוחה היא,בעוד המכה מצלצלת,
מעבר  לדלת , מחייך  אליו  פרצוף   המנהלת,
עד היום,לא האמין שהכל היה ציור שטות ואיוולת,

שעת מבחן ,הכל שקועים,גם המשגיח,
שקוע ראשו בתחתית הכיסא,
איך לעזאזל,שטר של מאה,לקלף לא מצליח,

לבסוף,,בישיבת מורים,
הוחלט פה אחד,
להזמין את ההורים,

"זה קצת בעיה," טען שוקי עיפרון,
"לאימא עדיין כואב הגרון,"
לא שאלו איך ולמה,הבינו כבר את העיקרון,

"אבא ,חטף כוויות,איפה שהוא בגוף,
ומעוצבן,,די באופן תכוף
רק רואה אותי,צורח ,תעוף,"

בכל זאת שלחו נציג ,כי כך ראוי,
הבית כצפוי,היה מקושקש,מצויר והזוי,

השיא היה בחדר הורים,
על הקיר,מצוירת וזוהרת,מעוררת יצרים,

חתיכה מהממת,בלבוש חוה,איזה גוף!
ערוותה,מעט שונה,התקרב וראה,
מצוירת היא על שקע חשמל,שמשום מה,גם היה חשוף !
---------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי