פרח נדיר בגן החיים

 

כשנגיע לרגע

של יומי האחרון

בו אהיה לפניכם

נפרדת לשלום

אנא מכם

בואו ונחליט

כי בדרך הזאת

נלך בצנעה

נצא מבית ההלוויה

ללא אומר ומילים

בלי שום הספדים

רק אתם ואני

בלי קהל המונים

 

נאזין לרחשי הלב

ננשום את השקט שבהר

ניגע בכאב

בחיבוק נתעטף

ולאחר שיגולו

אחרון הרגבים

מרבד של פרחים

נעטה

נמחה דמעה

וניפרד

פרח נדיר בגן החיים

 

אין צורך בהספדים

המוכיחים את  שיכתב

על גב המצבה

כי "היתה אשה

חכמה ונבונה"...

את אהבתכם

העניקו לי בחיי

והוכיחו לי בעודני כאן

כי הפנמתם את דרך חיי

ואת אמונתי באדם

שהרי אם לא תצליחו

ללכת בעקבות מורשת הצו

לאורך זמן אחרי (בקמץ)

הרי שאין כל ערובה

למילות ההספד והכתב

ותבונתי לא העידה

כי השכלתם ללמוד

מחכמתה של אישה

שקיבלה בתבונה

את שהנחילו לה הוריה

ואבות אבותיה

במורשת דורותיה.

 

אז כשאהיה מונחת לפניכם

הקשיבו להלמות הלב

אל תחששו לגעת בכאב

 דברו אלי מעומק נשמתכם

הביטו סביבכם

האזינו לשקט

לרוח המלחש

מחו דמעה

ואני אתכם אחבק

ונפרד באהבה.

©     לזכרה של נרקיסית ח' אלול תשס"ט