לאחר השבעה

מָחָר לֹֹא יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים  /  נעמי רוזנברג

מָחָר לֹא יָבוֹאוּאֲנָשִׁים,

לֹא עוֹד יָבוֹאוּ.

בַּזֶּה אַחַר זֶה יֵעָלְמוּ

אֶל שִׁגְרַת  חַיֵּיהֶם,

אֶל טִרְדַּת הַיּוֹם-יוֹם

וְאֶל הַשְּׂמָחוֹת הַקְּטַנּוֹת.

מִכָּל עֵבֶר תְּהַדְהֵד שְׁתִיקַת הַקִּירוֹת

וְזִכְרוֹן- הַהֲמוֹנִים

       - שֶׁבָּאוּ וּבְחוֹתָםשֶׁל עַצְבוּת

         חִפְּשׂוּמִלָּה מַתְאִימָה -

יַעֲלֶה מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

הָאַלְבּוֹם גָּדוּשׁ טְבִיעַתאֶצְבָּעוֹת:

רַק לָגַעַת בַּחִיּוּךְ

לִנְצֹר אֶת הַמַּבָּט

לְהִתְכַּרְבֵּל יַחַד פְּנִימָה.

בְּמִלְחָמָה זוֹ, מִלְחֶמֶת הַיּוֹם יוֹם,

רַק  הַכְּאֵב הוּא הַמְּנַצֵּחַ

מוּל נֵר דּוֹלֵק

וּפֶרֶק תְּהִלִּים.

בִּלְעָדַיךְ  / יהושע מנחם רוזנברג       לנעמי ז"ל

בָּא מוֹעֵד,    

סָר מַר הַמָּוֶת.  

בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם

בָּא הַשֶּׁמֶשׁ

אֵימָה חֲשֵׁכָה. 

לֹֹא עוֹד תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עָלָי,

וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹֹא יָאִיר לִי,

לֹֹא יָאִירוּ נֵרוֹת עֵינַיִךְ אֶל עֵבֶר פָּנַי   

לֹֹא יַרְהִיבֻנִי עֵינַיִךְ יָם,

וְהַצֹּאן - אֶצְבְּעוֹת כַּף יָדֵךְ -

לֹֹא תִּרְעֶינָה בְכַפִּי.

שְׂמֹאלִי לֹֹא תַּחַת רֹאשֵׁךְ

וִימִינִי תְּחַבְּקֵךְ.

גַלְמוּדִים שִׁירַיִךְ,    

יְתוֹמִים סְפָרַיִךְ וּמַחְבְּרוֹתַיִךְ,  

וּבֵינֵנוּשְׁכִינָהעֲדַיִן -

שַׂמְתִּיךְ כַּחוֹתָם עַל לִבִּי דַוָּי.

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּיךְ

וַאֲנִי לְבַדִּי, לְנַפְשִׁי, בָּדָד.