חופשה ממילואים

בָּאתָ.

בַּפִּנָּה בָּפִּנָּה

הִשְׁעַנְתָּ רוֹבְךָ,

חַרְסִינַת הַמִּטְבָּח מְחַיֶּכֶת

כְּסַבְתָּא זְקֵנָה.

עַל תַּרְמִילְך עָטִים יְלָדֵינוּ,

הַבַּיִת אָפוּף קְטֹרֶת

רֵיחַ קְסַרְקְטִין.

בָּאתָ. בָּאתָ סוֹף סוֹף.

הִשְׁעַנְתִּי עֲיֵפוּתִי אֶל לִבְּךָ

וְאֵי-שָׁם

סָמוּך לַדִּסְקִית –

הִטְמַנְתִּי כֹּל שְעוֹת הַבְּדִידוּת.

הִפְקַדְתִּי תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן

וּבִכְיוֹ שֶׁל הַבֶּרֶז

בְּכִיס חֻלְצָתְךָ.

בָּאתָ. בָּאתָ אֵלַי.

עֵינֶיךָ לִטְּפוּ אִישֹׁונַי.

נִיחוֹחַ הַמִּדְבָּר שֶׁעָלָה מִן הַחָקִי

בִּשֵּׂם יֵשׁוּתִי הַנְּעוֹרָה.

וּכְמוֹ שַׁחַר חָדָשׁ הִפְצִיעַ עָלָה

מֵעָמְקֵי הַחִבּוּק.