חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

חקלאות מים בנגב--מציאות חלומית

יהודה ארדיטי ז"ל | (25/12/2009 16:02) | 53 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
המדבר מכסה כשני שלישים משטחינו.
מזה שנים מוכר לנו המושג--,"להפריח את השממה".
והנה חלק מהמושג הולך ומתממש מול עינינו.
 
הנגב מכיל כמויות אדירות של מים גאוטרמים חמים ומליחים -בעומק של 800 עד 1000 מטרים.
למים האלה טמפרטורה קבועה--ארבעים מעלות.
מליחותם  כמליחות דמם של דגים  ולא של בעלי חיים אחרים.
כך שאין מזיקים לגידול הדגים האלה
והחום שלהם מזרז התרבות של דגים:
הן בהגדלת תטולה- שמירה על ביצים. והן על ידי הגדלת הפריון שלהם.
 
כל אלה הובילו ביתר שאת ליצירת בריכות דגים בנגב.
 
בריכות אלה  מבודדות בקרקעיתן על ידי יריעות פלסטיק מיוחדות--מונעות חלחול.
ומעליהן פרושות יריעות פלסטיק מסוג שונה--למניעת התאיידות והקטנת קרינת שמש.
כך נשמרת טמפרטורה קבועה של 30 מעלות לאורך כל עונות השנה---לציין שהמים המועלים לקרקע מאבדים 10 מעלות..מחומם.
 
בארץ האמנון נבחר  לגידול בבריכות הללו
אם כי יש סוגים נוספים של דגי מאכל.
מי הבריכות  המזדהמים והולכים מהפרשות הדגים עוברים סינון ביולוגי וכימי -חומרי הפסולת המנוקים - מופנים לדישון שדות-
בעוד המים הנקיים ממלאים בריכות שוב.
ארבע יישובים -אולי היום עשרה -נהנים מחקלאות זו-
עין יהב--אשלים--יהל--קדש ברנע-שדה בקר.
ועוד.
 
ישובים רבים נוספים מתעשרים
מתחזקים מתעצמים
ו"מפריחים שממה"-הלכה למעשה.

תגובות

חזרה ליצירות