שירים

מקרים מצערים בקהילה נורמטיבית.

מבטו הצולב
עכור מסתורין
מנקב ריאותיהם
ונשמתם נעתקה

בצלליות של גופרית,
שם הוא ישב,
מביט ברצח אושרו.
והוא בובת סמרטוטים מיואשת
צופה בזוועות שיצר בעצמו

סיים הבובנאי את תפקידו
והמריונטה התעוררה לחיים
נאיביות מאוסה ועצובה
הושיטה ידה לפנים

תפסו הם בנשימתם הבוערת
כל עוד נפשם בם
מתעלמים בביישנות מאולצת,
שיכחון שלא נדם,
ממבטה של בובה נוספת
בשדרות 'מוחרמים'
עוברים ושבים הקשיחו ליבם  -
נדיבות היא תכונה לעניים.

תגובות