יצירות אחרונות
תודה על ועל... (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
סיפורים
מסמר המסיבהנקנה בשעות הערב, לפני המסיבה, על- ידי נער מחוצ'קן זקור קוצי שיער. המוכר בפיצוציה רק מצמץ כשהבחור נבח לעברו בתוקפנות, בתשובה לשאלתו, "אני בן 18 וחצי, יש לך איזו בעיה?" מיהר להכניסו לשקית, לקח את השטר מהדלפק והושיט מוכנית את העודף. בווילה העניינים החלו כבר להתחמם. גם רונן וגילת הצליחו לקנות בפיצוציות. סער הביא אחד, יקר במיוחד, מהאוסף של אביו. " יש לו כל כך הרבה שלא ירגיש בחסרונו, הוא מקבל כל הזמן מתנות מהפציינטים שלו," אמר. רק יניב קָבַל בקולו הצפצפני המתחלף: "הבן זונה הזה מהפינה טען שאני קטין ולא רצה למכור לי! איזה דפוק!" רוקן במשך הערב, יחד עם רבים וטובים אחרים, הועבר מיד ליד, מפה לפה. "שיחקת אותה אחי, זה חומר פיצוץ!" הרימו זיו באוויר ואז קרבו לפיו ולקח עוד שלוק. פניו של הבחור המחוצ'קן הוורידו משתפס את מבטה של ליאת שחייכה אליו בהערכה. הועבר מיד ליד ומפה לפה בין המקפצים התזזיתיים לרעמי התופים וצווחות הגיטרות החשמליות שבקעו בפול ווליום מהמערכת המשוכללת שניצבה בסלון הענק. רק כשתוכנו הענברי אזל עד הטיפה האחרונה, נזנח לאנחות באחת הפינות. כיכב שוב בהמשך הערב במשחק ה"אמת או חובה". קל ומרוקן מתוכנו, הסתחרר כסביבון שוב ושוב במרכזו של מעגל היושבים על הרצפה ונעצר בסופו של סיבוב כשצווארו הארוך הצביע בחן לכיוונו של בן תשחורת זה או אחר. "אמת או חובה, אמת או חובה?" צווחו כולם במקהלה, והבחור או הבחורה שהפור נפל בחלקו/ה, ענה/תה על פי הבחירה, אמת או חובה. נעצר והצביע לבסוף גם לעברו של הבחור שרכש אותו. "אמת," ענה בלב נרגש משנשאל. "אמת שאתה אוהב את ליאת?" – איילה הייתה זו ששאלה. פניו עטו ארגמן שהבליט עוד יותר את נקודות המוגלה הלבנות שעל פניו ומצחו. מבטו סקר את הרצפה כשענה בלחישה: "אמת". נזנח בצד, על שולחן קטן לצידו של אגרטל הניצב שם, משום מה לא הוכנס לשקית הזבל הגדושה ששם מצאו מנוחתם שאר אחיו המרוקנים. נופץ בידי זיו על משטחו של אותו שולחן, שעה שהבחור המחוצ'קן אחז בחוזקה בצווארון חולצתו מאחור וגרר אותו מחדר השינה כשמכנסיו ותחתוניו מופשלים עד קרסוליו. מצא אותו שם כשחיפש שירותים, שרוע על בטנו על המיטה הרחבה, ראשה ורגליה המעורטלות של ליאת מבצבצות מתחת לגופו הגדול. ישבנו החשוף, המתנועע, לעג לו בפנים בלא בושה. ננעץ בחזהו של הבחור המחוצ'קן כאשר זיו הסתובב בתנופה חדה ושיחרר עצמו מאחיזתו. נשאר שם, מאדים לאיטו, מחופר היטב בתוך הבשר הרך, גם כשהבחור שקנה אותו התמוטט על ריצפת הפרקט. הוכנס לתוך שקית פלסטיק שקופה בידי אחד מהשוטרים שהגיעו למקום. יככב שוב, בקרוב, כראיה במשפט רצח.
לכל החברים
שנה אזרחית טובה
ומצרות - שלא נדע!
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |