הזרקור (20) עם דויד סמוכה

"הסובלנות בעיניי היא ההכלה של האחר, של השונה והחריג. אין אפוטרופוס על הדעות או המחשבות של הזולת. אני משתדל לא לכפות את דעתי בבחינת "כזה ראה וקדש".

1- קורות חייו של דויד סמוכה.

נולדתי ב- 7.8.1951 להורים שעלו מעיראק. אני ילד סנדביץ' לאח ושתי אחיות בוגרים ממני שעלו עם הורי. אח ושתי אחיות  נוספים, צעירים ממני, נולדו כמוני במגדיאל. אמי מזל הייתה עקרת בית. אבי סולומון עבד כמורה ומחנך. לימד באזורי פיתוח רחוקים כמו שדרות, נחל גרר, כפר נחמן, שדה חמד, נווה ימין והוד השרון. למקומות הרחוקים בישובי ספר  היה יוצא  לעבודתו ביום ראשון וחוזר בימי שישי. ניתן לסכם ולומר כי גדלתי בבית חם ואוהב.

נשוי לדורית ילידת אלישמע - מושב שכן למגדיאל – פעם נחשב סוף העולם היום בהחלט מרכז הארץ. אני אב לדיקלה מורה לחינוך מיוחד, לשלומי עובד במשרד ראש הממשלה, ולמאי שהשתחררה מצה"ל ועובדת כרגע עד ללימודיה. משנת 1983 אני מתגורר באלפי מנשה מול נוף נפלא של הים התיכון והרי השומרון,

תבנית נוף ילדותי הם פרדסיי השרון וריחם המשכר, קולות התנים בלילות, משחקי המחבואים עד רדת החשיכה ובית הקולנוע היחיד במושבה.

למדתי בבית הספר יסודי עד כיתה ח'. מרחק קילומטר אחד מהבית. כבר בשעה 7:00 נהגתי להגיע לבית בספר, לעזור לשרת לפתוח את בכיתות. הייתי תלמיד אחראי ביותר, המורים סמכו עלי, המורה לטבע אפילו הפקיד בידי את המפתחות לחדר טבע. כך עשו גם המורים להתעמלות ולחקלאות.

במבחני הסקר שהיו נהוגים הכיתה ח' הצלחנו אני ועוד תלמיד, מהכיתה שידועה הייתה בשם "ילדי המעברה". ואילו בכיתה המקבילה בה למדו ילדי המושבה הותיקה, הצליח אחוז יותר  גבוה.

המשכתי לבית ספר ממקצועי היחידי במגדיאל למסלול מכני. למדתי את מלאכת היצור וקצרתי הצלחה. בכיתה ט' הייתי חלש בפיסיקה ובמתמטיקה שהיו תנאי מעבר לכיתה י', ב"חופש הגדול" ישבתי עם אחותי חנה ופעם הראשונה הבנתי מה זה מתמטיקה, מאז המתמטיקה חדרה לראש ותקעה שם יתד.

במסגרת שירות קבע יצאתי לשנת בגרות  ואחר כך שנה וחצי של למדתי "טכנאי מכונות מוסמך". סיימתי בהצטיינות ייתרה את הלימודים. תוך כדי לימודים עזרתי לחברי לסיים את הלימודים בהצלחה  בשעותי  הפנויות חנכתי אותם וממש החדרתי להם באופן בהיר את החומר הנלמד, את  כל הידע  שלי, העמדתי לרשותם.

בהמשך עשיתי תואר ראשון בארגון ומנהל באוניברסיטה הפתוחה.

לצה"ל התגייסתי 4.5.69 לפני הגיעי לגיל 18. בתחילה לחיל השריון טירונות שלב א ברפיח ושלב בי בביר תמדה בסיני. במסגרת ביצורים בתעלה תוך חילופי אש נפגענו אני נשרפתי בפנים ובעוד חלקי גוף אחרים. לאחר שהבראתי הורידו לי פרופיל ל-31.  צה"ל רצה לשחרר אותי, אך אני סירבתי. הציעו לי לעבור לחל האוויר, ובחיל האוויר ביקשתי לעבוד במקצוע המיכני אותו למדתי בתיכון. תנאי לעבודה במקצוע היה לחתום שנה קבע מראש, גם לזה הסכמתי. וכך הייתי החיל הסדיר הראשון שחתם שנת קבע מראש. הוצבתי בתל נוף ליחידת אחזקה אווירית. יחידה זו מבצעת את הדרג הגבוהה בטיפול במטוסים, כמו כן את כל השינויים והגדולים ואבי הטיפוס. איך אמר  האלוף מוטי הוד: "שם הופכים כל מטוס לצוללת."

השרות היה מעניין ומאתגר עבדתי עם מהנדסים מהשורה הראשונה למדתי ולמדתי. התחככתי עם טייסים שיצאו לטיסות ניסוי ולטיסות מבצעיות של התקנות שהתקנו במטוסים,אחת מהן הייתה חטיפת מוסטפה דריאני. מטעם היחידה יצאתי לשנת בגרות ולשנה וחצי הנדסאים, לאחר מכן בגיל 33 יצאתי לקורס קצינים.

2- ספר לנו על הפציעה שלך ועל תוצאותיה, הכאבים המלווים אותך בחיי היומיום ודרכי ההתמודדות.

הפציעה הראשונה אירעה בשנת 1969 מיד לאחר הטירונות , במסגרת ביצור קו "בר לב". כזכור, חיילי צה"ל היו יעד לפעולות איבה במלחמת התשה שארכה שלוש שנים. באחד הימים נפגענו אני והצוות שמשימתו הייתה מילוי שקי חול. פציעתי הייתה קלה יחסית וכללה כוויות בפנים ובחלקי גוף שונים שעדיין הותירו צלקות בגופי. לאחר ההבראה הורד לי הפרופיל ל-31 והומלץ לי להשתחרר מצה"ל. אני לא קיבלתי את ההמלצה וכפי שפירטתי בסעיף הקודם, כך התגלגלתי לחיל האוויר.

הפציעה השנייה קרתה ב-,18.3.1993 שבוע לפני בר המצווה של בני שלומי. במסגרת סיור קצינים בנגב, נפלתי לתהום ורגליי התרסקו. חולצתי ע"י יחידת 669 במסוק ל"בית חולים "סורוקה", שם קיבעו לי את השברים הפתוחים וגיבסו אותי. ב-1995 החליטו להוציא מהרגל חלק מהפלטינות  שלימים פיתחו זיהומים. החלה סידרה של עשרות ניתוחים, אשפוזים טיפול אנטיביוטי תוך ורידי (בעיקר בביתי כי לא סבלתי את בית החולים), טיפול בתא לחץ וכו'. שני הקרסוליים קובעו ,הבוהן ברגל שמאל נכרתה רגל ימין קוצרה 2.5 ס"מ עקב הזיהומים בעצמות, כמו כן נחשפתי לאנמיה (חוסר ברזל). הניתוח האחרון ברגל היה במאי  2008 (בעקבותיו הגעתי ל"דרך המילים"). כיום אני מטופל במרפאת כאב בתה"ש במתן עירוי תוך ורידי של מגנזיום לידוקאין, הזרקת סטאורדים לגב.

מטופל הטיפול אלטרנטיבי של מחטים סינים ויפנים פעמיים בשבוע , וכמו כן מבצע אימון הידרותרפי פעמיים בשבוע. הכאבים העצביים וכאבי הפנטום הם חלק בלתי נפרד מחיי בשנים האחרונות. לעתים אני משתף אתכם, הקוראים, בכאבים ובתחושות  שעוברים עלי לילות לולא שינה ריצות תכופות לבתי חולים.

3- אחת לכמה זמן אתה נוסע למעיינות מרפא. ספר לנו על החוויה הזו ומה היא מעניקים לך המעיינות.

4- אחד הדברים המאפיינים אותך ביותר בעיני, היא היותך אדם סובלן כלפי דעות שונות משלך. מהי סובלנות בעיניך?

הסובלנות בעיניי היא ההכלה של האחר, של השונה והחריג. אין אפוטרופוס על דעות ומחשבות של הזולת. אני משתדל לא לכפות דעתי בבחינת "כזה ראה וקדש". אני דמוקרט במלוא מובן המילה ודוגל בכך שכל בן אנוש זכאי לחופש דעה, עיסוק, דת ומין. בעיני, האדם נברא בצלם אלוקים ואנו נצרכים  לכבד את כל אלה שחושבים אחרת  ולתת  להם הזדמנות שווה. בדרך כלל אני לצד החלש והנדכא, בעד שוויון מוחלט לנשים ובעד הפליה מתקנת לשם השגת השוויון, לנשים, לחריגים, לשונים ולחלשים.

5- בהיותך אדם מאמין, האם אתה סבור כי יש אפשרות להוכיח את קיומו של האל, או שמא האמונה היא דבר שבלב בלבד?

6- מה לדעתך, האמונה והדת מעניקה לאדם.

7- בקיאותך בסיפורי התנ"ך רבה וייחודית. אתה מצליח לדלות מהם נושאים הנוגעים לכל אחד ואחד. מהם מקורות הידע שלך ואיזו נגיעה היית רוצה שקוראיך ייקחו לחייהם (אם בכלל).

התנ"ך הוא אהבת חיי, התנ"ך העיני הוא יצירת מופת מלאכת מחשבת. התנ"ך הוא הספר האהוב עלי ביותר, שהשפיע ומשפיע עלי, מקנה לי ערכים תרבות ואמונה. סיפורי התנ"ך הילכו ומהלכים עלי קסם בל ישוער בכל תחנות חיי.

התנ"ך מספר אמת לאמיתה ללא כחל וסרק לא מסתיר ולא מצניע דבר. בסיפורי התנ"ך יש את כל יסודות האמונה, הדת, ההקרבה. הוא נוגע בכל תחומי החיים: עקרות ובגידה, שנאת אחים, רצח וגאולת דם, סיפורי האבות שנוגעים ללב, העבדות במצרים וגאולת ישראל. אנו נחשפים לאותות ומופתים, משה ובני ישראל, נדידה במדבר וכניסה לארץ ישראל. יהושע, השופטים המלכים והנביאים. נתתי כאן סקירה קצרצרה על כל אשר בסיפורי התורה.

 יש  בדברי הנבואה והתוכחה הרשומים, טקסטים נפלאים. אני מתענג  על כתיבה עמוקה ואיכותית, שזורה בדימויים ובתיאורים מדהימים, וכמובן שיר השירים שאין צורך להכביר עליו מילים.

תהילים שאני הוגה בו יום יום, ספר שירה של נעים זמירות ישראל ועוד קצרה היריעה להכיל

את אהבתי, למקור הבלתי נדלה של העושר הלשוני והתרבותי.

מתוך עיון בתנ"ך, אנו רואים שלא פעם ההיסטוריה חוזרת על עצמה ולפעמים אפשר למצוא בו פתרונות לענייני השעה.  אני בכוונה מביא מדי פעם מבואות מהמקורות במדויק, לא רוצה לקלקל את הטקסט המקראי, רוצה לתת לקורא לטעום מהכתוב. אולי עם האוכל יבוא התיאבון, אני נתתי לו את הרמז את מראה המקום. אם ברצונך להעמיק צא ולמד.

8- איזה מסיפורי התנ"ך הרשים אותך יותר מכל ומדוע.

הסיפור האנושי האהוב עלי הוא סיפור יוסף ואחיו. כל שנה הוא מרגש אותי מחדש. סאגה משפחתית הנפרשת על ארבע פרשות: האחים, החלומות, השנאה והקנאה, הירידה אל הבור והעלייה לגדולה. ירידת האחים למצרים ומימוש החלומות עד תום. המפגש המרגש עם בנימין, כשיוסף בוכה גם אני דומע. פחד האחים מנקמה, אצילות הנפש של יוסף ועוד. בקיצור סיפור סוחף ומרגש ועוצר נשימה.

9- רובנו פגשנו את החום המשפחתי אצלכם, במסיבת הקיץ אצלכם בבית. אשתך דורית, ילדיך ואפילו אחיותיך. את כולם הכרנו במפגש. כיצד יוצרים קן הרמוני שכזה?

חינוך, ויתור, התחשבות בזולת, נתינה ללא גבול.אלה אינן קלישאות, הן הוראות ביצוע הלכה למעשה. כאשר הלב פתוח להכיל ולהעניק - החיים מתנהלים על מי מנוחות. כך אני חונכתי וכך אנו נוהגים בבית: "שלי שלכם." וגם: "מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

דורית רעיתי ואני מנהלים בית דתי ליברלי מתקדם, על ילדי לא כפיתי את הדת יש להם את חופש בחירה ובחרו אחרת. דורית רעיתי אשת חסד אמיתית. מתנדבת בישוב בכמה תחומים חברתיים של עזרה לזולת ולנזקקים בייחוד בימי החגים. כמו כן משמשת כמדריכת כלות בחיוך ובסבר פנים.

10- הכתיבה היא חלק בלתי נפרד ממשפחתך: אחותך, בן אחיינך וכמובן אתה בראש ובראשונה. איך גילית את הכתיבה אצלך.

אבי היה איש ספר.  אני זוכר בילדותי ספריה עמוסת ספרי קריאה שירה ועיון אנציקלופדיות, ספרי קודש וחול. אני שספגתי את אהבת הקריאה והערך לספר משחר ילדותי. הרביתי לקנות ספרים וקראתי מאות. בביתי יש שלוש ספריות עמוסות  ובעלית הגג עוד מאות ספרים. תחום השירה תמיד משך את ליבי. הפעם הראשונה שהעזתי לכתוב היה כשבתי דיקלה היתה בכיתה ד' ולרגל ט"ו בשבט הכיתה שלה הייתה אמורה לנטוע עץ זית. המורה ביקשה מהתלמידים למצוא שיר על עץ זית, זאת לפני עידן הגוגל כמובן. מאחר ולא מצאנו בכתובים לקחתי את העט לידיים וכתבתי בעצמי שיר על "עץ הזית". השיר זכה להצלחה נתלה על בריסטול בבית הספר והשאר היסטוריה. לאחר מכן התחלתי לכתוב ברכות לימי הולדת ,ולחיילים וקצינים שהשתחררו מצה"ל.

11- אילו ערכים הקנית לילדיך וכיצד עושים זאת?

ראשית שהאמת תהיה נר לרגליהם בכל מחיר ובכל תנאי, לא לסטות ממנה ימינה או שמאלה. יושר - לנהוג תמיד ביושר לרדוף צדק ואמת. אהבת המולדת ללא מרכאות. אהבה ללא תנאי, אהבה שלא תלויה בדבר. נתינה עד כמה שאפשר ואפילו יותר, אהבת ספר וגם אהבת שירה. תמיד בנסיעה במכונית שרתי איתם יחד את שירי ארץ אהבתי את שירי ארץ ישראל היפה. היינו עושים קריוקי במכונית, כך גם בערבי שבת לאחר הקידוש. הדרך לכך היא מתן דוגמה אישית, כזה ראה ועשה לא בכפיה חלילה. זה לא בשמים זה אפשרי.

12- נופי ארץ ישראל, הטבע והצמחייה המקומית, תופסים מקום נכבד ביצירותיך. ספר על רשמיך, ומדוע הנושא קרוב לליבך?

ללא כל ספק לארץ ולמולדת משמעות רבה עבורי. לכל מקום שאני מגיע אני מדמיין שהילכו בה לפניי, האבות, הנביאים השופטים ומלכים אבות. התנ"ך וההיסטוריה הרחוקה והקרובה יוצרים בי אהבה לארץ ולמורשתה. כל שכבה וכל רובד שנחשף, כל ריצפת פסיפס, מקום או אתר – גורמים לי לרצות לראות את מכמני הארץ, ארץ אהבתי. תיארוך וזמן חשובים לי מאוד: מתי זה היה לפני כמה זמן נגד איזה מנהיג  ומי היה באויב ומי היה הידיד, ירושלים על כל צפונותיה וסודותיה מהלכים עלי קסם רב.

כל אלה קושרים אותי בעבותות אהבה לכל שביל ועל גיא לכל עמק ולכל ארמון או ריצפת פסיפס שהתגלתה. אני תמיד משתדל להיות בין ראשוני המבקרים במקומות ובאתרים שנחשפים.

תמיד לקחתי את ילדי לטיולי מורשת, בנסיעה במכונית תמיד הסברתי היכן אנו מאין נובע השם את ההיסטוריה הרחוקה והקרובה. כמשתתף הטיולים אני תמיד משתדל להיות צמוד למדריך, להוסיף מהידע שלי ולענות על שאלות של זמן ותקופה. לאחר שחירורי מצה"ל חשבתי להתמקצע בהדרכת טיולים. כמו כן, אני מתלהב מהצומח מול ביתי. מעבר לגדר יש חלקה טרשים בה צומחים חצב ונרקיס, רקפת וכלנית, בנוסף לזוטה הלבנה צמח מרפא לחליטה, כל צמח  צומח ופרח פורח בזמנו  ובעיתו זה מבשר סתיו זה חורף וזה אביב. הטבע חוגג לי מול העיניים למה לא לשתף עוד אחד ושניים.

13- בעת האחרונה עשית  תפנית בכתיבתך, איך חל בך השינוי הזה. או באופן כללי: איך חלים שינויים בחיים בכלל ובכתיבה כראי האדם.

אני כעיקרון חושב שהכתיבה שלי היא בהירה, ברורה ושווה לכל נפש. היא אינה מרומזת ולא מצפינה סוד. אני אוהב את הכתיבה האלתרמנית, את הסגנון הישן והמחורז. פה ושם אני מנסה את כוחי השירה החדשה. אכן בתקופה האחרונה יצאו לי כמה יצירות שלפי התגובות היו מוצלחות וכך סיגלתי עוד סגנון כתיבה נוסף.

לשאלה איך חל השינוי, אצלי בעיקר חיקוי למידה והפנמה. מאז שאני "בדרך המילים" קראתי והגבתי על אלפי יצירות. הנושאים ליצירות כמו ששאלת בשאלה הקודמת הם רב גוונים: טבע נוף חי וצומח תפילה ואמירה ,אירועים בלוח השנה העברי חגים ומועדים וכו'. לא פוסח על דבר , את מה שאני רואה וחש כותב בפשטות לא מתחכם לא עם המילה ולא עם הקורא,

14- הבישול והאפייה הם אחד מתחביביך ועיסוקיך בבית. ספר על ההנאה הקולינארית הזו.

מאז שאני זוכר את עצמי לא הידרתי רגליי מן המטבח. לאחר שנישאתי  רעיתי שהיא בשלנית מעולה הפכה אותי למדיח כלים והיא הייתה שף המטבח. ה"עדנה" באה לי עם פציעתי ישבתי בבית מגובס ומנוטרל מהעולם החיצוני, אני שהייתי תמיד פרודוקטיבי ויצרני חיפשתי להפעיל את הידיים ולא לרבוץ המיטה כמו ממוטה. הילדים היו קטנים ולמדו בבית הספר ובגן, הייתי צריך לקבל אותם כמובן, מה שעשו והכינו בכוחות עצמם עד שדורית חזרה מהעבודה. קיבלתי אני את פניהם ודאגתי לארוחותיהם. התחלתי לבשל להם פה ושם בקטן, פעם אורז שניצל ומרק, ויראו כי טוב התחילו להביא לי מתכונים והצעות לגיוון.

גם כאשר שרתתי בצה"ל תמיד וכך גם אחרי הפציעה הכנתי להם את הכריך לבית הספר, תמיד עם מכתב מצורף דבר שגרם לקשר טוב עם הילדים. דורית גם היא התרגלה בהדרגה למצב ומהטלת וטו הסרתי מליבה דאגה. מאחר שציינתי כי אני אדם יצרני הבישול והאפייה הם כמו הכתיבה, מביאים סיפוק מיידי. לראות שיר כתוב או עוגה אפויה לדעתי זה מראה מעורר הנאה. עבורי זה היה מעבר לכך: למרות  המגבלה הצלחתי להפעיל את הידיים הבריאות וליצור מוצר להנאת הכלל.

15- תן לנו מתכון מיוחד משלך.

המתכון שלי הוא קציצות ירק,

               חומרים:

2-3 תפוחי אדמה  להרתיח אותם ולעשות מהם פירה

1 בצל בינוני או 2-3 בצלים ירוק - לחתוך דק      

 חופן נדיב של פטרוזיליה או כוסברה קצוצים דק

 2 ביצים

  חצי כף מרק עוף פרווה

  פלפל שחור לפי הטעם

  3 כפות קמח או סולת

              שמן

             אופן ההכנה,

בקערה גדולה מערבבים את הפירה, הבצל הפטרוזיליה (או הכוסברה) מרק העוף הפלפל,

והקמח (או הסולת). טורפים את כל העיסה עם שתי ביצים ומערבבים את כל החומרים לתערובת אחידה.

   טיגון הקציצות: במחבת שטוחה עם שמן רותח מניחים כף גדושה מהתערובת בעזרת כף משטחים מעט את העיסה. ניתן לסדר במחבת כמה קציצות. לטגן משני הצדדים לצבע חום בהיר. חם וטעים, אפשר לעשות כמות גדולה יותר להכניס לקופסה ולשמור במקרר ולהוציא לפי הצורך חימום קל המיקרו.

                בתאבון

16- אילו תחביבים נוספים יש לך.

                          חמשת היצירות האהובות על דויד סמוכה:

1.שנה חדשה נכתב במקור כברכה לדורית באחד מימי ההולדת,

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=40998

.הספד לאלון סמוכה אחייני שנפל במלחמת לבנון השנייה:2

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=392153

3.בית אבא תפילת אם אלה שורשי ומורשתי.

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=39521

4.התפילה  אחד מיני רבים שכתבתי

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=39097

5.ירושלים  אהבת חיי הרבה שירי לה הקדשתי

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=49730