חזרה ליצירות
שירים

נקרומן

טווה צללים | (08/01/2010 20:22) | 126 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

כאשר ענני הסערה מתפזרים

ואני מתעורר מוטל בחדר אפור,

נפער בתוכי אותו חור.

 

החלל שנפתח רעב להתמלא

ביש העצום של האין

באלפי הגוונים של שחור.

 
כי יש אין אחר,
מתוק וסמיך כמו שוקולד,
עוטף אותך כמו אמבט חם של דם.
 
ולפעמים ניראה
שמישחק הכאב והאושר הוא רק בדיחה,
רק עוד גלגל במכונה,

אז אני לוקח עוד ועוד מנה.

 
המוות זורם לי בעורקים כמו כביש מהיר,

אני שוכב את הצל של עצמי

חודר על תוך עומקיו הענוגים

כי האופל הוא האל החדש שלי
האל היחיד?

תגובות

חזרה ליצירות