סיפורים

דולב

 
יושבים על ספסל עץ ישן בש.ג ביום שישי בערב.
שנינו לובשים אפוד כחול עם כיסים ועל גבינו נשק M16 ארוך. המדים הבהירים התלכלכו בשמן שחור. הוא בוהה בנקודה בלתי מוגדרת בשמיים הרחוקים, אני בוהה בו. מבטו נודד בין הכוכב הנוצץ לבין הירח העגול. "הירח התמלא עבורנו" אמרתי בשקט, הוא הבריח חצי חיוך אך מבטו נשאר ממוקד בשמיים. אנשים נכנסו ויצאו, השערים נפתחו וננעלו, הוא קם ומתיישב, עושה את העבודה. "על מה אתה חושב?" שאלתי לאחר שתיקה ממושכת.
 
"את האמת?" אמר והביט בי.
"רק את האמת".
"אני חושב על אישתי לעתיד" אמר והסיר ממני את מבטו.
ליבי החסיר פעימה. מדוע הוא חושב לפתע על חתונה? הוא רק חייל צעיר. אלפי מחשבות התרוצצו בראשי וליבי התרגש כל כך. משב רוח קריר חלף בנינו וגרם לעורי להצטמרר.
"ומי זו אשתך לעתיד?" שאלתי וכאילו ציפיתי לשמוע את התשובה המיוחלת.
"אני לא יודע" ענה ושמט כתפיו.
 
"בוא נשחק משחק!" הצעתי ללא מחשבה מיותרת.
"עכשיו? בשתיים בלילה?" חייך חיוך קטנטן והסתובב אלי בישיבתו.
"כן! שים את הידיים שלך על שלי ונראה אם אני יכולה להפוך את הידיים שלי על שלך לפני שתברח..." אמרתי בהתלהבות, מתרגשת לחוש את כפות ידיו.
"נעים מאוד הגננת רותם" צחקק אך שיתף פעולה עם המשחק.
וכך שיחקנו בשעות הקטנות של הלילה. הצרצרים מזמרים את שירתם והכוכבים צופים בנו מלמעלה. נהיה קר.
 
הוצאתי משקית את הסוודר הצבאי שלי והורדתי את הנשק על מנת ללבוש אותו. כשהחזרתי את הנשק הכבד למקומו, הבחנתי שהוא מסתכל עלי. "מה?" שאלתי אותו.
הוא שתק את שתיקת הלילה.
 
השעה היתה ארבע לפנות בוקר. הצרצרים נמו את שנתם וכך גם הכוכבים. רוח קרה החלה להקפיא אותנו יותר מתמיד. "אולי תלבש מעיל?" אמרתי לו, מזדעזעת לראותו עם חולצת א' דקה ושרוולים מקופלים. "בכלל לא קר.. תפסיקי להיות כזאת נקבה..." חייך אלי.
השקט היה כל כך חודר אך גם מבורך. לא חשתי ולו שמץ של מבוכה איתו, הרגשתי שאנחנו מבינים אחד את השניה גם בלי מילים.
 
לפתע פרצה אזעקה ברחבי הבסיס. חדר המלחמה התקשר אלינו לוודא שאנו מכירים את הנוהל. לא ידעתי האם זה אמיתי, אך גם לא פחדתי. דולב פעל לפי כל הפקודות והורה לי להתחבא בבונקר ולחבוש את הקסדה. לא רציתי להשאירו לבד אך הוא התעקש.
 
אני זוכרת את התמונה הזו. חייל אמיץ וגבוה, עוטה נשק כבד ואפוד כחול, מדבר בטלפון החירום ובוחן את הסביבה. ערפל הלילה העלים אותו מעיני, ואני לבד בבונקר.

תגובות