הַגִּיל עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ - שיר נוסטלגי המיועד למי שמרגיש שהוא בוגר מספיק

עָמְדוּ וְצָפוּ בַּנָּמַל

הִנֵּה אֳנִיּוֹת נִכְנָסוֹת

וְלא בָּא אֱלֵיהֶן מַלָּח,

בָּרְחוֹב זוֹנוֹת צְעִירוֹת

הַמּוֹכְרוֹת גּוּפָן לַשָּׂטָן

תְּמוּרַת כּוֹס מַשְׁקָה

מַכּוֹת בַּזְּקֵנוֹת וּבְלַחְמָן.

אָמְרָה הָאַחַת לִרְעוּתָהּ

יִתָּכֵן וְזָקַנּוּ מִכְּבָר

וְיֵשׁ זוֹנוֹת צְעִירוֹת

שֶׁיּוֹצְאוֹת לַיָּם לְקַדְמָם,

חָכְּכָה הַשְּׁנִיָּה בִּגְרוֹנָהּ

וְאָמְרָה אֶת שֶׁבְּלִבָּהּ

מַלָּח מִזְדַּקֵּן רַק יָכוֹל

לְלַטֵּף חַמּוּקֵי צְעִירָה.

פָּגְשׁוּ אַדְמִירָל מִזְדַּקֵּן

וְשָׁטְחוּ בְּפָנָיו תְלוּנָתָן

הַאִם כָּל הַצִּי הִזְדַּקֵּן

וְאֵין בּוֹ מַלָּח רַעֲנָן,

חִיכֵּךְ הָאַדְמִירָל בִּגְרוֹנוֹ

וְהִבִּיט בְּעֶרְגָּה בְּגוּפָן

הֵנִיף יָדוֹ לְשָׁלוֹם

וּפָזַל לְזַנְזוֹנֶת רַכָּה.

יַשְּׁבוּ הַזּוֹנוֹת וּבַכּוּ

וְרָטְנוּ עַל מַר גוֹרָלָן

וּשְׁנֵי מַלָּחִים שֶׁקָּרְבוּ

שַׁאֲלוּ עַל מַה הוּא בִּכְיָן,

הָאֶחָד הִגִּישׁ מִטְפַּחְתּוֹ

הַשֵּׁנִי לִטֵּף בְּיָדָיו

מִצַּעַר עֵינֵיהֶם דָּמְעוּ

וְגָמְלָה בְּלִבָּם הַחְלָטָה.

בְּנָמֵל תְּכוּנָה אַדִּירָה

בָּרְצִיף מַשְׁחֶתֶת עָגְנָה

וְזֶה שֶׁלִּטֵּף בְּיָדָיו

עָמַד וְהִנְחָה מַלָחָיו,

וְהָרְחוֹב שׁוּב מָלֵא מַלָּחִים

שֶׁיָּרְדוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ חַיִּים

כְּשֶׁעֵינֵי כּוּלָּם תָּרוֹת

אַחַר הַזּוֹנוֹת הַזְּקֵנוֹת.

כְּשֶׁהַבּוֹקֶר לִטֵּף אֶת הַיָּם

הַמֵּזַח נוֹתָר מְיוּתָּם

סְפִינוֹת הַצִּי נֶעֶלְמוּ

וְאִתָּם נֶעְלָם הַאֶתְנָן,

יַשְּׁבוּ הַזּוֹנוֹת וְרָטְנוּ

וּבָכוּ עַל מַר גוֹרָלָן

וְאָז אֶת הָרְחוֹב מָסְרוּ

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 1217/29 שייכות ל - shulibangi