סימני פישוק,,,(לא לעדינות-נפש)

בעיה לו ,לאדון זמיר,
זאת הרעיה,ציפורה,
אין מדובר כלל בציפור שיר,
 אלא בזן אוילי נדיר,
פולטת מלהגת מזמרת,
שטויות למכביר,ובאופן תדיר,

ובכן,,ניחא הפטפטת,
אישה כסילה ,קלת דעת,
אך לא על כך היא נשפטת,
זאת למרות,שלמשמע הבלי הדלעת,
הדעת לעתים ,נופלת צונחת ונשמטת.

הרגל לה,לציפורה,מנהג נטול ערכים,
לשבת,בפישוק רגליים,
משל הייתה גבר,כבד אשכים,
 אצלם,מדרך הטבע,אילוץ,
על כך יעידו מיטב המומחים.

האדון זמיר,
נואש מלהסביר,
האישה אטומה,ככל שיעיר,
בדרכו השניה מנסה להזהיר:,

"אם תמשיכי כך לשבת,
כמו פרחח ברכבת,
מפתחה של אותה מערה,
יקרה לך דבר איום ונורא,
תתחילי פתאום אברים לאבד,
יפלו לך חצי מעיים,ויתרת הכבד,"

האישה,צחקה לו ולעגה,
ענתה מה שענתה,
בפישוק רגליים כמנהגה,
ואילו האדון זמיר,
רעיון מבריק הגה.

לילה,אשמורת אחרונה,
הציפור שקועה בשינה,
פיה פעור,אינה מזמרת,
אך נוחרת היא ברננה,

אל בין רגליה,הפשוקות כרגיל,
שם הניח האדון ,נזהר לא להפיל,
נתח כבד פר,אולי של פיל,
גדול,נוטף,עסיסי,ובעיקר מגעיל,
כיסה בשמיכה,ויצא,כולו חדוה וגיל,
------
לעת ערב,שב,
סקרן לדעת,
היצליח,שמא לשוא,

גניחות קיבלו את פניו,
האישה עדיין במיטה,
הכל הפוך,ערב רב,
מתפתלת ומזיעה,מודיעה בהכנעה :,

"מה שהזהרת ,אכן קרה
  נפל לי הכבד,גם כיס המרה,
ואל תשאל,עד שהכנסתי הכל בחזרה,,,"
---------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי