רוח היצירה

(‏22 ספטמבר, 2008, ‏כ"ב אלול, תשס"ח)

שבילי עפר ריחפו ברוח האילם

למצוא נקודות אור חמות,

חלפו ליד האופל החולם

עברו מסביב לקרח ההולם

ברקותיו על עמודי עשן רותחים

וביקשום להאיר את הרוח

במעט אור, שלא יקפאו יחדיו מקור.

*

ולא מצאו שקט מתחת לאילמות החיוורת,

רק רגשות סוערים במי נהר שוצפים מכעס ומסופה,

ראו הם את שיירת העננים עוברת

בלי לנקוף אצבע או זרת

בדרך אל סופהּ. 

*

בייאושם אז

קראו הם לשירת הדבורים

שמא שירתן תשנה את המצב השחור,

הגיעו ונגעו, הזיזו כמה וכמה חורים

ופנו שוב לעצמם, נסוגו-אחור –

מתי ייעור הרוח ויראה?

מתי יכירו בו, יזהוהו, בחום או בקרה,

מתי יֵדע לפרוץ

רוח היצירה?