האושר ואני

האושר ואני

פוחדת לשמוח יותר מדי

פן האושר יחמוק מפני אצבעותיי,

אומרים שהאושר הוא כל כך חמקמק

שאתה מרגיש אותו רק כשהוא כבר נמלט,

כשהאושר נמצא סביבי, סביבך

לא שמים אליו לב וממשיכים במרוצה.

צריך להישמר מעין רעה

כדאי שאף אחד לא ישמע.

אולי שכחתי איך לשמוח

כי במאבק ההוא נגמר לי הכוח?

לא ולא זו לא התשובה

יש בי המון כוח ואני חזקה,

אך להתעורר מתקופה קשה

זה כמו לקום מתרדמה ארוכה.

אני לא יודעת מה לעשות עם היקיצה

מביטה סביבי עם המון פליאה,

חזרתי למעגל החיים

אך מאיזה כיוון בכלל מתחילים?

אני אומרת שאני שמחה

אבל זה לא באמת מה שאני מרגישה,

מאוד זהירה כהולכת על ביצים

ורק עם חצי חיוך על הפנים.

זה יגיע אומרים לי אנשים

צריך עוד זמן כדי להפנים.

ואני כבר רוצה לפרוש ידיים

להסתכל לשמים בשתי עיניים,

לשמוח, לצעוק תודה, תודה

אני יכולה שוב להיות שמחה.

לתפוס את האושר בשתי ידיים,

ולומר לו אתה ואני הולכים בשניים.